כתובות יט - כ"ו בתמוז, 25 ביולי

אם מאיימים על מישהו שיחתום על שטר זה או שיהרגוהו, הוא צריך למסור נפשו ולא לחתום על שקר. הגמרא מנסה להשתמש בזה בכדי להסביר את דברי ר' מאיר בברייתא שאם עדים קיימו את חתימותיהם אך אמרו שהיו אנוסים, הם לא נאמנים כי אין אדם משים עצמו רשע. אך בסוף הם דוחים את זה כי באמת לא צריך למסור נפשו להעיד שקר – רק מוסרים נפש לגילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה. מסבירים שיטת ר' מאיר בדרך אחרת. אם העדים אומרים שהם חתמו אבל זה היה שטר אמנה, לא נאמנים. מה זה שטר אמנה? ועל מי נאמר שהוא לא נאמן אם אמר שזה שטר אמנה – על המלווה, הלווה או העדים?הגמרא מביאה שלושה פירושים שכל אחד מהם פירש את זה על מישהו אחר. למלווה אסור להשהות שטר שנפרע בתוך ביתו כי הוא יכול לקחת את השטר ולטעון שהלוווה טרם החזיר לו את הכסף. אסור לשהות שטר אמנה או שטר פסים בתוך ביתו כי הם שטרות מזוייפים. מה זה שטר פסים? אם העדים אומרים שזה היה שטר אמנה או שמסרו מודעה לאחר שחתמו שמעיד על כך שהיו אנוסים, האם מאמינים להם? אם העידו שהשטר ניתן על תנאי וטרם התקיים התנאי, האם מאמינים להם? מה אם עד אחד אומר שזה ניתן על התנאי והשני אומר שלא?