כתובות צ - ט' בתשרי, 4 באוקטובר
Episode description
אם לאישה יש יותר מגט אחד או יותר מכתובה אחת, האם היא יכולה לגבות שני תשלומי כתובה? באילו נסיבות? אם נותן לאישה כתובה כשהוא עדיין קטן והיא עדיין נשואה לה כשהוא מתבגר או שהם לא יהודים ואז מתגיירים, היא יכולה לגבות את הכתובה שניתן מקודם וכן ההנחה היא שכשהתבגר/התגייר התכוון להמשיך ולהיות נשוי לה בתנאי הכתובה המקורית. אם היה תוספת בכתובה, יש ויכוח אם היא יכולה לגבות את הסכום הזה או לא. מתעורר קושי נגד הדעה שהיא יכולה לגבות את התוספת וזה לא נפתר. המשנה קובעת שתי הלכות. אם היו לגבר שתי נשים והוא מת, הראשונה או יורשיה קודמים לשנייה. אם היה לאחד שתי נשים ואשה אחת מתה לפני שהבעל מת ואז הבעל מת, לאישה השנייה או ליורשיה יש תביעה ראשונה על הכתובה שלה ואז יכולים בני האשה הראשונה לגבות. מובאות שתי גרסאות של הסקת מסקנות מהדין הראשון במשנה - האם ניתן להסיק מהניסוח שאם אחד תפס נכס שנושה אחר היה אמור לגבות קודם לכן, אנו מכריחים את מי שתפס להחזירו או לא? שלושה הלכות נדרשו מהדין השני במשנה: 1. במקרה שבו מתה אשה אחת לפני פטירת הבעל ואחרת לאחר פטירת הבעל, יכולים בניו של הראשונה לגבות 'כתובת בנין דכרין'. 2. הכתובה של האישה האחת (שנאספה על ידי יורשיה יכולה להיחשב כ'מותר דינר' כדי לאפשר גביית 'כתובת בנין דכרין' על ידי יורשיה של האישה השנייה. 3. לא ניתן לגבות 'כתובת בנין דכרין' מנכסים משועבדים. רב אשי מטיל ספק בשתי ההנחות הראשונות. רב אשי מציין עוד שההסקה הראשונה (האם ניתן לאסוף את 'כתובת יבנין דכרין' במקרה זה או לא) הוא למעשה ויכוח תנאי בין רבי עקיבא ובן ננס. רבה טוען שזה לא שורש המחלוקת, אבל רב יוסף דוחה את טענתו של רבה ומביא ברייתא נוספת שכנראה מרמזת על קבוצה נוספת של תנאים שמתלבטים אם יש או אין 'כתובת בנין דכרין' במקרה זה.