כתובות סה - י"ג באלול, 9 בספטמבר
Episode description
אם בעל מפרנס את אשתו באמצעות שליח, לא מספקים לה יין. תמיכה לכך מובאת מפסוק על חנה (שמואל א א:ט) שלא שתתה יין בעצמה. עם זאת, ישנם חריגים לדין זה. מובאים מספר סיפורים על נשים שדרשו יין, כמו אלמנתו של אביי, חומא, שתבעה בבית דין של רבא יין מהיורשים, ובטעות חשפה את זרועה ובכך הראתה את יופיה. זה הוביל את רבא לחזור הביתה לאשתו בתאווה, אבל כשאשתו הבינה מה קרה, היא כעסה על חומא וגירשה אותה מהעיר. בנוסף לאוכל, הבעל צריך גם לספק לאשתו (כאשר תומך באמצעות שליח), מיטה, מחצלת רכה ומחצלת קשה. למה שלושתם? יש מחלוקת האם הוא צריך לספק לה כרית וכסת. מה שורש המחלוקת? מדוע האשה מקבלת נעליים שלוש פעמים בשנה ובגדים רק פעם אחת? כמות הבגדים היא בשווי חמשים זוז, אך ערך זה בזוזים פשוטים ששווים הרבה פחות מהזוזים שבדרך כלל מופיעים בגמרא (זוז צורי). מותר אוכל שייכים לבעל אבל מותר בגדים (בגדים בלויים) שייכים לה - למה? אבל הדין שונה באלמנה - למה? לפי המשנה, גם אם הבעל מינה שליח למשך השבוע לפרנס את אשתו, הוא אוכל עמה בליל שבת. האם "לאכול" פירושו אוכל או קיום יחסי אישות? אב צריך לפרנס את ילדיו עד גיל שש כי עד גיל שש הילד נחשב כשייך לאם (לדוגמה, לעניין עירוב תחומים בשבת, עירובו כעירוב אמו) והבעל צריך לפרנס את האם ולכן גם את הילד. למה? האם ניתן ללמוד זאת מההלכה במשנתנו בעניין מניקה הזכאית לתוספת מזון - האם התוספת לא מיועד לילד שלה? לא! זה בשבילה כי היא צריכה לאכול יותר מאחר וההנקה מחלישה אותה. המשנה קובעת כי חפצים שאשה מוצאת או משכורת שהיא עושה עוברים לבעלה. הרכוש העובר אליה בירושה מגיע לה, אבל הרווחים הם שלו במהלך חייה. יש מחלוקת לגבי תשלום הבושת או הנזק שנגרם לאשה - האם היא מקבלת הכל או שחלק מגיע לבעלה. האם רוב ההלכות הללו לא נלמדו כבר במשנה בפרק ד' (כתובות מו:)?