כתובות ס - ח' באלול, 4 בספטמבר
Episode description
אחת מהאחריות שיש לאשה כלפי בעלה היא להניק את ילדיהם. עם זאת, אם הם מתגרשים, היא לא צריכה. אבל אם הילד מזהה את האם ולא יינק מאשה אחרת, הבעל יכול להתעקש שהיא תניק את הילד, אבל צריך לשלם לה כדי לעשות זאת. הרבנים מתלבטים מהו הגיל שבו ילד יכול לזהות את אמו. לאם מותר להניק את ילדה עד שהילד יגיע לגיל מסוים. יש מחלוקת לגבי הגיל שבו כבר אסור להניק. מעבר לגיל זה כאילו הילד יונק מבהמה לא כשרה. הגמרא מביאה ברייתא סותרת הדורשת שחלב אם כשר, וגם דם האדם. הגמרא מבדילה בין חלב אם שפירש מגוף האם (מותר באכילה) ובין חלב אם שלא פירש (אסור, מלבד לילד קטן). מי שחולה וצריך חלב ואינו יכול למצוא אותו במקום אחר יכול לינוק חלב מבהמה כשרה בשבת, אף על פי שזה אסור בהיותו מפרק, תולדה של מלאכת דש. נעשה כאן על ידי שינוי ולצירך חולה ולכן מותר. הגמרא מביאה דוגמה אחרת למלאכה המותרת כלאחר במקרה של הפסד. אם אשה הפסיקה להניק לאחר 24 חודשים וחוזר להניק, אסור. כמה ימים נחשבים הפסקה לעניין זה? אם אשה נתאלמנה או נתרגשה במהלך תקופת ההנקה של 24 חודשים, היא לא יכולה להתארס או להינשא בשנית במהלך הזמן הזה מכיוון שהיא עלולה להיכנס להריון והחלב שלה יתייבש ואולי בעלה החדש לא יהיה מוכן לשלם עבור הנקה לילד כי הוא לא ילד שלו. אחרים אומרים שתקופת ההמתנה היא 18 חודשים (מחלוקת בין רבי מאיר לרבי יהודה, וגם בין בית שמאי לבית הלל). רבן שמעון בן גמליאל סובר שכיון שלוקח שלושה חודשים עד שהחלב מתייבש, כל דעה מתירה לה להינשא שלושה חודשים קודם לזמן שעליו דיברו. אביי עשה טעות ופסק כדעה המקילה אבל אז שמע מרב יוסף שצריך להמתין 24 חודשים מלאים על פי פסיקת רב ושמואל. הוא ניסה לרוץ אחרי האדם שהוא הרשה להתחתן קודם לכן, אבל היו דיונות חול בדרך ולא הצליח להשיגו. אז הוא לימד שלעולם אין להתיר דבר כשהוא נמצא בקרבת רבו. אם האשה שכרה מינקת או הילד מת, האם היא יכולה להתחתן שוב מוקדם יותר? האם יש סיבה להבחין בין שני המצבים הללו? האם לאשה שנשכרה כמינקת מותר להניק גם את ילדה או ילד של מישהו אחר? אם המשפחה ששכרה מינקת התחייבה לתת לה קצת אוכל, אבל זה לא מספיק, האם היא צריכה להקפיד לאכול יותר כדי שיהיה לה מספיק חלב? ואם כן מי משלם על זה? אילו אוכל טוב/רע למניקות?