כתובות פו - ה' בתשרי, 30 בספטמבר

הדף היום מוקדש ע"י קהילת לומדות זום בעברית של הדרן לכבוד דף ה-1000 לסבב זה בש"ס. "לכבוד הרבנית מישל - את מתווה לנו דרך בהנגשת התלמוד ומושגיו, בכח ההתמדה היומיומי, בלימוד נשי שלא מתרגש מקשיים בדרך ,בנחת ובנועם."

לרב נחמן הייתה קרובת משפחה שאמה מכרה את כתובתה למישהו אחר. לאחר מיתת האם, רב נחמן יעץ לה למחול על תשלום הכתובה כדי שהכסף יישאר בידי אביה והיא בסופו של דבר תירש את הכספים. לאחר מכן, הוא התחרט שייעץ לה שכן חשב שזה לא הולם אדם חושב לתת עצות מסוג זה לקרוביו. אם קונים שטר חוב, מה ניתן לעשות כדי להגן מפני מחילת הנושה על ההלוואה? אם אכן מוותר על ההלוואה, האם הנושה צריך לפצות את מי שרכש את שטר החוב? זה תלוי בשאלה אם סבור כי אדם אחראי לגרימת נזק בעקיפין (דינא דגרמי). אם אדם שמת מותיר בעל חוב ואלמנה שצריכה את הכתובה שלה, ויש כסף וקרקע, הבעל חוב גובה מהכסף והאלמנה מהקרקע. אם יש רק חלקת אדמה אחת ולא מספיקה לשניהם, הבעל חוב מקבל אותה, כדי לא לנעול דלת בפני לווים. נשים אינן זקוקות לאותו סוג של עידוד להתחתן כפי שנשים מעדיפות בדרך כלל להיות נשואות, גם אם זה אומר שהן עלולות להתקשות להשיג את כספי כתובתן. רב פפא שמע שרב חמא אמר בשם רבא שבעל חוב יכול לעמוד על כך שהלווה ימכור את אדמתו בכדי לשלם לו בכסף. אבל זה לא נכון, הסיקו כך באופן שגוי ממשעשה שהיה ששם היו נסיבות ייחודיות. אם מבינים כי החזר הלוואה הוא רק מצווה, כיצד בתי המשפט יכולים לאכוף תשלום? רב פפא הסביר שהדין חמור יותר למי שאינו מקיים מצות עשה מאשר למי שעובר על מצוות לא תעשה. אם נתן גט לאשתו שיהיה תקף בעוד שלושים יום והגט היה בצד של רשות הרבים (ולא ברשות האשה) ביום השלושים, האם הגט תקף? רב ושמואל חולקים על רב נחמן בנושא זה. אילו מקורות מביא כל צד כדי לתמוך בדעתו? אם גבר ממנה את אשתו לעבוד בחנות שלו או לנהל את רכושו, הוא יכול להכריח אותה להישבע בנושאים כספיים מתי שירצה. לדעת רבי אליעזר, הוא יכול אפילו להשביע על הצמר שהיא טווה או על בצקה (כלומר, מלאכות שהיא עושה בבית). באיזה מצב מתייחס רבי אליעזר - למקרה שהיא צריכה להישבע לו על משהו אחר (גלגול שבועה) או אפילו אם לא? המשנה דנה במקרה שבו בעל פוטר את אשתו משבועות ונדרים. מוזכרים ניסוחים שונים שכן כל אחד מהם מכליל מצבים אחרים, כמו אי מתן אפשרות ליורשיו להשביעה או לא להתיר לו להשביע ליורשיה.