כתובות פד - צום גדליה - ג' בתשרי, 28 בספטמבר
Episode description
רבן שמעון בן גמליאל סבור שזכותו של אדם לרשת את רכושה של אשתו היא דין תורה והוא אינו יכול לקבוע תנאי נגד מה שכתוב בתורה. נאמר שרב פסק כמו רבן שמעון בן גמליאל אבל לא מאותה סיבה. הגמרא מביאה ארבעה הסברים - באיזה עניין הסכים עם רשב"ג ובמה לא הסכים איתו? שלוש ההצעות הראשונות נדחות. אם מישהו נפטר ויש לו מלוה או פקדון ביד אחר, ויש מספר אנשים שהנפטר חייב כסף, כגון אלמנתו (כתובה), בעל חוב והיורשים. למי יש זכות קדימה לגבות את הכסף/החפץ מהלווה או השומר? אם יש פירות תלושים מהקרקע ולא ברכוש של אחד היורשים, למי יש זכות קדימה לגבות אותם? רבי עקיבא ורבי טרפון חולקים בדין במקרים אלו. אף על פי שרבי עקיבא אינו מתיר לבעל חוב או לאלמנה לתפוס את הכסף/חפץ, זה מצומצם למקרה שתפסו לאחר שהאדם נפטר, אבל אם תפסו אותו בעודו בחיים, הם יכולים לתבוע זכויות עליו לאחר מותו. רב ושמואל חולקים על רבי יוחנן וריש לקיש בדעת רבי טרפון - היכן צריך להיות הנכסים כדי לאפשר לאחד מהם לקחת את זה לעצמו? הובא מקרה שבו פסקו כרבי טרפון וכששמע זאת ריש לקיש, הוא אמר להם להחזיר את הכסף ליורשים. רבי יוחנן חלק על ביטול פסק הדין. מה היה הבסיס לויכוח ביניהם? הגמרא הציעה תחילה שזה ויכוח לגבי דיינים שטועים בדין שמפורש במשנה - האם צריך לבטל את הפסק ולהחזיר את הכסף או לא? הצעה זו נדחית ומוצעים שלושה הסברים אפשריים נוספים. קרוביו של רבי יוחנן היו בעלי חוב של אדם שנפטר והם תפסו את פרתו. הם הלכו לרבי יוחנן לייעוץ והוא תמך בהם. אולם התיק הובא לפני ריש לקיש והוא פסק כרבי עקיבא ואמר להם להחזיר את הפרה ליורשים. מובאים עוד שלושה מקרים שהובאו לפני דיינים - מה נפסק בכל מקרה?