כתובות ד - י"א בתמוז, 10 ביולי
Episode description
הדף היום מוקדש ע"י רבקה סמסון לזכר נשמת אביה יהושע השל בן אפריים ישראל הלוי.
ברייתא הזכירה שבמקרה של אונס אפשר להתחתן אפילו ביום שני. אפשרות אחת שהובאה כדי להסביר מה היה המקרה, העלתה שזה היה כאשר אביו של החתן או אם הכלה מת ממש לפני החתונה. אם האוכל כבר היה מוכן הם היו מאפשרים לבני הזוג להתחתן ולקיים יחסי אישות ואז לקבור את ההורה, לקיים שבעה ימי המשתה, ואחריהם שבעת ימי אבלות. בני הזוג היו ישנים בנפרד במהלך הזמן הזה. מדוע הוזכר במיוחד אבי החתן ולא אמו, אם הכלה ולא אביה? רב חסדא מגביל את הדין למקרה שכבר נתנו מים על הבשר, כיון שזה יהיה הפסד מאחר שאי אפשר למכור אותו. אחרים מגבילים את דבריו של רב חסדא כך: בעיר, גם אם נתנו מים, עדיין אפשר למכור את הבשר, בכפר גם אם לא נתנו מים, אי אפשר למכור את הבשר. אם כן, לאיזה סוג מקום נועדה המגבלה של רב חסדא? מובא ברייתא לתמיכה בדברי רב חסדא. הברייתא מציינת כפי שראינו קודם, כי בני הזוג נפרדים לאחר קיום יחסי אישות (בעילת מצוה) וכן במקרה בו הייתה אישה בנידה בחתונה ישנים בנפרד (אסורים להתייחד) וזה יכול לשמש כחיזוק לדברי רבי יוחנן שקבע כי אבילות בצינעא נוהג גם ברגל (דין חתונה כדין רגל – שדוחה אבילות בפרהסיא). רב יוסף ציטט את רבא שאמר שבני הזוג אסורים להתייחד רק אם לא קיימו יחסי אישות. איך זה הגיוני אם הברייתא דיברה על זה שקיימו יחסים? הם מבחינים בין המקרה של אבילות (אסור להתייחד) ובין אם הכלה היא נידה (רק אם לא קיימו יחסים). הסיבה היא שבני הזוג מאוד יזהרו כשהיא נידה שלא לקיים יחסים, אבל אם זה אבילות, אולי לא. ברייתא מובאת כדי להעלות קושי נגד הבחנה זו, אך מביאים שתי דרכים לענות על הקושי.