כתובות עב - כ' באלול, 16 בספטמבר
Episode description
איש אינו יכול לנדור לאסור על אשתו ללכת לבית אבל או משתה. מדוע מניעה ממנה ללכת לבית אבלים מגבילה אותה בצורה שלילית? מה המשמעות של הנדר "שהיא תמלא ותזרוק לאפשה"? מובאות שתי פרשנויות שונות. הוא גם לא יכול למנוע ממנה לשאול או להשאיל פריטי מטבח מחברות או שהיא לא יכולה לנדור ככה על עצמה. היא גם לא יכולה לנדור שהיא לא לארוג בגדים לבנה, מכיוון שכל אלה הם דברים שישתקפו בצורה גרועה עליה/אותו בקהילה. המשנה מפרטת פעולות שאם אישה עושה, בעלה יכול לגרש אותה מבלי שיצטרך לתת לה את כספי הכתובה. ישנן שתי קטגוריות - דת משה ודת יהודית. דת משה כוללת פעולות שהיא עושה שמשפיעות עליו כמו שלא מעשרת את האוכל שהוא אוכל, מקיימת איתו יחסים בזמן שהיא נידה ולא מספרת לו, מאכילה אותו בלחם בלי להפריש חלה או נודרת נדרים ולא מקיימת. דת יהודית מתייחסת לנושאים נוספים כמו יציאה לשוק עם שערה לא מכוסה או טווה בשוק, מדבר עם כל גבר שהיא פוגשת, ולפי אחרים, לקלל את הוריו מולו ולדבר בקול כדי שכל השכנים יכולים לשמוע. לגבי הקטגוריה הראשונה (דת משה), היות ואלו דברים שהיא עושה ואין לו דרך לדעת עליהם, מה התרחיש בו הוא יכול להתגרש ממנה - איך הוא יידע שהיא "הטעתה" אותו? אם היא לא מקיימת את נדריה, איך זה משפיע על בעלה? יש ויכוח האם עדיף לנסות לפתור בעיות אלו או שזה מסוכן לבעל (כיוון שיש השלכות לפעולות אלו גם עבורו) ולכן עדיף להתגרש ממנה. דת יהודית מתייחסת לנושאים האסורים על פי דין תורה - אבל דין כיסוי שיער לנשים אינו דין תורה?! הגמרא מבחינה במיקום שעליו מדובר - כי ישנם הלכות שונות בחצר, במבוי ובשוק. מה הבעיה עם טוויה בשוק? מובאים כמה הסברים שונים כדי להסביר את המקרים של קללות הוריו ואישה שמדברת בקול רם. אם גבר קידשה בתנאי שאין לה נדרים ויש לה או שאין בה מומים ויש לה, זה קידושי טעות. אם הוא לא אמר תנאי והתחתן איתה ואז מצא שיש בה נדרים או מומים, הוא יכול לגרשה בלי כתובה. למה משנה זאת מופיעה גם כאן וגם במסכת קידושין? על איזה נדרים מדובר במשנה?