חגיגה יז - שבת כ"ה באדר א, 26 בפברואר

בית שמאי ובית הלל חולקים באילו קרבנות ניתן להקריב ביום טוב. אם חל שבועות ביום שישי מביאים את הקרבנות חגיגה/ראייה ביום ראשון, לפי בית שמאי. אם חל שבועות בשבת, אפילו בית הלל סוברים שדוחים את הקרבנות עד יום ראשון כי למרות שמותר להקריבם ביום טוב, אסור להקריבם בשבת. הצדוקים האמינו ששבועות תמיד יוצא ביום ראשון ("ממחרת השבת") ולכן במקרה שהקורבן נדחה ליום ראשון, נקבעו דברים אחרים לעשות כדי לוודא שאף אחד לא חושב שאנחנו חוגגים את החג ביום ראשון, רק הקרבנות. רבי אושעיא מביא דרשה להסביר שלשבועות יש שבעה ימים (6 בנוסף לשבועות) שבהם ניתן להביא את קרבנות החגיגה ואת קרבנות עולות ראייה. מובאים ארבעה מקורות להעלות ספקות לגבי הדרשה שלו, אך כולם נפתרו. הוכחה שנייה מביאה רבי אליעזר בן יעקב ולאחר מכן מסבירה הגמרא מדוע נזקקנו גם לדרשה של רבי אושעיה וגם לדרשה של רבי אליעזר בן יעקב.