חגיגה יט - כ"ז באדר א, 28 בפברואר
Episode description
הדף היום מוקדש ע"י דבורה הופמן-וויד לכבוד קרול רובינסון והרב ארט גולד.
הדף היום מוקדש ע"י מרים אלמוג לכבוד צוות הדרן!
מהיכן נלמד שמי שטבול בכדי שלאכול חולין, אין צורך בכוונה כאשר מטהר את עצמו? יש ניסיון ללמוד את זה ממשנה במקוואות ה:ו, אולם ההוכחה נדחית ובמקום מובאת משנה במכשירין ד:ז. האמנם אין צורך להתכוונות כשמטהרים לחולין, האם משנתנו אינה מציינת אחרת בשני משפטים שונים? בסוף מבינים קצת אחרת את דברי המשנה. רבי אלעזר אומר שאם נכנס למקווה בלי כוונה להיטהר למשהו ספציפי, אפשר לפרט לאחר היציאה מהמקווה. מתעוררת נגד זה קושי מברייתא לגבי מי שעדיין יש לו רגל אחת במקווה, שנראה כי רק אם רגלו עדיין בפנים, אפשר לשנות כוונתו. מבחינים בין שינוי כוונתו לבין חוסר כוונה מסוימת מלכתחילה. הברייתא שהובאה לגבי הרגל שעדיין בתוף המים מיוחסת לרבי יהודה הסובר שניתן לראות שהמים "עולים" אם רגלו של האדם עדיין במים (גוד אחית). עד לאן לוקח רבי יהודה את הדין הזה? האם הוא גם יגיד "גוד אסיק" - אפשר לראות את המים עולים - ואם רגל אחת במים ויש משהו על ראשו, זה יהיה טהור? הגמרא מעלה סתירה בתוך המשנה שכן במקום אחד היא מבחינה בין חולין למעשר שני ובמקום אחר לא. איך זה נפתר? מובאים שני פתרונות.