חגיגה כז - ה' באדר ב, 8 במרץ
Episode description
סיום מסכת חגיגה וסדר מועד מוקדש ע"י לאה גולדפורד לכובד אביה מו פורמן, משה בן מאיר ז"ל. "היה לו שמחת חיים עצומה, מילא כל רגע בצחוק ופעילות. לא היה לו שום פחד. נסע לסין ולדרום אמריקה כשהיה בן 95, והצטרף למשפחתו לטיולים במקסיקו ואלסקה. הוא היה מחויב לעקביות בחייו הארוכים, והייתה לו מדיניות של אף פעם לא לרכל. תכונות אלו ורבות נוספות הועברו אלי, לנכדיו וניניו אשר זכו לגור איתו ב8 השנים האחרונות. אנחנו מתגעגעים אליו מאוד ולא מאמינים שהוא איננו. אני בטוחה שהוא גאה בכל לימוד התורה הנלמד בזכותו, ובמסירותי לדף היומי. כולנו אוהבים אותך, אבא! די נשמה זול האבען אן עלייה."
סיום מסכת חגיגה וסדר מועד מוקדשים לכבודן של אביגיל, אורלי, חגית, חנה, יוספה, עידית, רותי, ריבקי, רינה, רעות, שיר, שירן, ותהילה. "בוגרות מחזור י"ב של תוכנית קרן אריאל להכשרת יועצות הלכה בנשמת, החוגגות מחר טקס סיום. במהלך הטקס ההסמכה יתקיים סיום על ידי בוגרות ומובילות התוכנית ואורחות נוספות. אנו מתפללות לה' להיות שליחות נאמנות, כתובת של מאור פנים עם ידע הלכתי שמטיב עם הנשים שפונות אלינו ושנזכה שלא תצא תקלה תחת ידינו, אמן."
סיום מסכת חגיגה וסדר מועד מוקדש ע"י גילה לויקה לכבוד אמה, ד"ר מריאן סטולץ-לויקה. "היא תמיד מקדישה זמן להרחיב את ידיעותיה התורניות ולחלוק את התובנות העמוקות שלה. תודה לך אמא על זה שחלקת את אהבתך ללמידה והנחלת אהבה זו בכל אחד מילדייך."
מובא פסוק מיחזקאל מא:כב כדי להראות שהשולחן נחשב לעץ למרות שהוא מכוסה זהב. הפסוק שם פותח וקורא לשולחן "מזבח" ומסתיים עם "שולחן". ניתן ללמוד מכאן שכאשר אין בית המקדש, השולחן הוא המזבח שלנו, כלומר פתיחת שולחננו לאורחים היא הדרך שלנו לקבל כפרה. לכל הכלים בבית המקדש יש כלים תחליפיים מלבד המזבחות שכן הם נחשבים כאדמה. מאיפה זה נדרש? חכמים אמרו שהמזבחות מכוסים ולכן לא היו להם תחליפים. הגמרא מנסה להבין את המשפט המבולבל הזה ומציעה כמה אפשרויות שונות כיצד לקרוא אותו. המסכת מסתיימת בשתי אמירות שונות על סוגי אנשים שאש הגיהנום אינה מגיעה אליהם – או לומדי תורה כי גופם בוער מאש התורה או חוטאי ישראל שלמרות היותם חוטאים, הם מלאי מצוות כרימון שמלא בפנים.