חגיגה כו - ד' באדר ב, 7 במרץ
Episode description
הדף היום מוקדש ע"י לי ווקס לזכר נשמת מיטץ' ווקס.
הדף היום מוקדש ע"י ג'ף קרוניש ומשפחתו לכבוד רחל ואורן סלינגר על סיום סדר מועד!
הרבנים ייעדו את השטח ממודיעים לירושלים כמקום שבו יוכל עם הארץ למכור כלי חרס ולסמוך על טהרתם בתנאים מסוימים. הגמרא מביאה ברייתא המפרטת לאיזה כיוונים צריכים הקדר והקונה ללכת כדי להתיר מכירה במודיעים עצמה. אביי תומך ברייתא זו ממסקנות במשנתנו. החוק מוגבל עם זאת לכלי שיט קטנים, לא גדולים. כמה קטן? הכלים טהורים אבל אם הם מלאים בנוזלים, אין אנו סומכים עליהם לגבי טהרת הנוזלים, למרות שהכלי עצמו נחשב טהור. אם הגיעו לביתו גובי מיסים או שודדים עם הארץ, האם מאמינים להם לגבי חפצים שנגעו בהם או לא? במה זה תלוי? בירושלים עצמה ניתן לרכוש כלים גם מבית עם הארץ - בירושלים ניתנו פטורים מיוחדים כיוון שלא היו שם כבשנים. גם בתקופת החגים, אפילו סומכים עליהם בנוגע לטרומה. מדוע יש הלכה ייחודית לחגים? אם לעם הארץ שסמכו עליו בתקופת החגים נשארו שאריות, האם הם עדיין נחשבים טהורים לאחר החג? יש ויכוח טנאי בעניין זה. הרבנים אינם מתירים זאת - עם זאת, האם זה אומר שהם יכולים לעזוב אותו לחג הבא או שלעולם לא ניתן להתייחס לזה טהור? היו מטהרים את בית המקדש בסוף החג כיון שכל מה שעם הארץ נוגע בו הוא טהור בחגים אבל לאחר החג הוא טמא למפרע. מה אם החג יסתיים ביום שישי או חמישי, מתי היו מטהרים הכל? כל הכלים היו מטוהרים חוץ מהשולחן עם לחם הראווה, ולכן היו מזהירים אנשים שלא לגעת בשולחן. האם זה היה רק השולחן או גם המנורה. למה השולחן לא יכול להיכנס למקווה? מדוע השולחן זקוק לטיהור, האם אין זה עץ שאינו מיועד להזזה שאינו יכול להיטמא? נראה שהשולחן הוזז במהלך החג כדי להראות לאנשים את נס לחם הראווה. אך מדוע הוא נחשב עץ ולא מתכת, כיוון שהוא מכוסה זהב?