חגיגה כה - ג' באדר ב, 6 במרץ

הדף היום מוקדש ע"י עדינה האג' ומשפחה לכבוד מרים קרזנר ולנה קרזנר.

הדף היום מוקדש ע"י לנידה פרידמן לזכר נשמת אביה ליאון פלטמן.

עם הארץ מיהודה נאמן על טהרה קדשים  אבל לא לגבי תרומה. האם זה נכון רק לגבי מישהו מיהודה או גם מהגליל? למה שיהיה הבדל? המשנה אמרה שלגבי תרומה אפשר לסמוך על עם הארץ אם זה בעונת הבד/הגת. מובאת סתירה ממשנה בטהרות ט:ד שממנה נראה שאין סומכים עליהן. מובאות שני פתרונות לסתירה, אולם השני נדחה. אסור לכהן קבל תרומה מעם הארץ. מה אם הוא קיבל  בכל זאת? האם הם יכולים להשאיר אותו לעונת הגת/הבד הבאה ואז יהיה טהור? הגמרא מנסה לענות על שאלה זו ממשנה בדמאי ו:ט, אך בסופו של דבר, היא אינה חד משמעית. מובאת משנה באהלות יח:ד לגבי מי שהולך בבית הפרס, שדה שהיה ידוע שתחתיו קבורים גופות אך לא ברור היכן והשדה נחרש וקיים חשש שכמה עצמות צצו ויגעו בו בשעת הליכתו ויטמאנו. אם עוברים ומתכוונים לאכול קרבן פסח, יכולים לנפוח בקרקע ולעבור ולא להיות מודאגים מעצמות, אבל אם עוברים ורוצים לאכול תרומה לאחר מכן, הפתרון הזה לא יעיל. למה יש הבדל? אם עבר לאכול קרבן פסח, האם אותו אדם יכול לאכול גם תרומה? עולא התיר ורבה בר עולא לא התיר. נשאלת שאלה נגד רבה בר עולא ממשנתנו שכן הוא קובע שאם קידשו חפצים מעורבים בחבית עם תרומה, כיון שסומכים על עם הארץ בטהרת הקודש, אפשר להניח שכל התכולה טהורה. מדוע, אם כן, לא נוכל לומר את אותו הדבר לגבי בית הפרס - כיון שסומכים על הליכתו בבית הפרס לפסח, אפשר גם לתרומה? ברייתא קובעת שלא מאמינים בעם הארץ על כדים או תרומה. ניתן להבין שמדובר בכדים שהם מרוקנים מקודש כל השנה או מלאים בתרומה בשעת הבד/הגת. אף על פי שהאוכל נחשב טהור, הכלים אינם. מקשים על זה ממשנתנו (כדים מדומעים - הכוללים תערובת של דברים, כנראה תרומה, טהורים בזמן בעונת בית הבד/הגת ו70 יום לפני) ובסופו של דבר, מוסבר שהמשנה מתייחסת גם לתערובת של קודש ולכן מאמינים לעם הארץ לגבי הטהרה. באיזה אזור גיאוגרפי אנחנו יכולים לסמוך על עם הארץ המוכר כלים לגבי טהרת הכלים? באיזה תנאים?