חגיגה ה - י"ג באדר א, 14 בפברואר

הדף היום מוקדש ע"י קרולין בן-ארי לכבוד הולדת מייו ריי ויינסטוק.

לרבי יוחנן היו הרבה פסוקים שגרמו לו לבכות. אם הקב"ה מקשיב למסיתים להשמיד אותנו או אם הוא לא סומך על הצדיקים שלו (כפי שמציינים כנראה פסוקים באיוב) איזו תקווה יש לאנושות? פעם ראה רבי יוחנן אדם קוטף תאני בוסר, והאיש הסביר שזו מטאפורה לכך שהקב"ה לפעמים הורג צדיקים כשהם צעירים כדי למנוע מהם מלחטוא. פסוק נוסף הגורם לרבי יוחנן לבכות במלאכי ג:ה, שלכאורה אומר שהקב"ה שופט את האדם ומעיד עליו, ואת המשך פסוק זה הסבירו אמוראים אחרים. ר' יוחנן בכה גם כשקרא את הפסוק מקוהלת יב:יד המדבר על כך שהקב"ה שופט אותנו על חטאים בשוגג, לא רק על חטאים במזיד. הפסוק מדבר על "דברים נסתרים" שמתפרשים כדברים שאדם עושה (כמו יריקה) הפוגעים באחרים. החלק האחרון של הפסוק אומר "אם טוב או רע" שפירושו מעשים טובים שיש בהם צד רע. כמה דוגמאות הן מתן צדקה בפומבי (מה שגורם לבושה), מתן צדקה לאישה בסתר (שיגרום להתנהגות לא הולמת) או אפילו שליחת בשר לא מחותך לאישתו ביום שישי אחר הצהריים שלא הורידו את גיש הנשה - מה שעלול לגרום לה לשכוח להורידו. רבי יוחנן בכה על הפסוקים שאמרו שה' מעניש אותנו ב"רעות" ו"צרות". הכפלה זו מתפרשת כעונשים שיש להם תרופות סותרות זה את זה, או הלוואות שמגיעות עם תוכניות החזר מכבידות. פסוקים אלו מוסברים גם כמתייחסים ל"הסתר פנים" ולנטלים כספיים המוטלים על ידי משטרים של נכרים, שהרבנים הבינו שהם משהו שכל יהודי חייב לעבור. רבא, שלכאורה היה לו מערכת יחסים מצוינת עם המלך שפור ולא סבל במיוחד, מסביר שלמעשה, אנשים לא ידעו איך הוא צריך לשחד את המלך שפור. "הסתר פנים" מתאזן בכך שה' ממשיך להגן עלינו, וזה בא לידי ביטוי בוויכוח ציבורי בין רבי יהושע בן חנניה לכופר מול הקיסר הרומי. יש ויכוח אם גבר אחראי על שיחות קלות דעת בינו לבין אשתו ברגעים אינטימיים, ורב כהנא היה כל כך מחויב ללמוד ממורתו רב, עד שהוא ישן מתחת למיטתו, עד שרב נזף בו. למרות שהקב"ה מסתיר את עצמו, יש ויכוח אם אלוהים בוכה על היהודים ועל בית המקדש. בנוסף, אלוהים בוכה על ביטול תורה. חכמים שונים זוכים לשבחים על יכולתם ללמוד תורה או לראות חכמים אחרים אפילו לזמן קצר, תוך הדגשת משמעותו של כל רגע בתורה.