גיטין יג - ט' בסיון, 29 במאי
Episode description
בברייתא יש גרסה מורחבת יותר של הוויכוח בין רבי מאיר לחכמים - האם שחרור עבד זה רק טוב/זכות לעבד או שזה גם לרעתו/חובתו. אם אמר אחד לתת גט לאשתו או שטר שחרור לעבדו ואז הוא מת, לא היו נותנים את השטרך כיון שאי אפשר לתת שטר לאחר מיתה. אולם לגבי כסף, היו נותנים את הכסף גם אם הבעל מת. נמסר בשם רב שהכסף ניתן רק אם היה נמצא בערימה בפינה. הם מציעים שני הסברים שונים למגבלה של רב. רב זביד אומר שמדובר באדם בריא וזה עובד כיון שנעשה בנוכחות שלושת האנשים הרלוונטיים, כפי שאמר רב במקום אחר שאם אחד אומר לשני לתת את כסף שהוא חייב לו לאדם שלישי, האדם השלישי קנה אותו אם ההצהרה נאמרה מול שלושתם. רב פפא אומר שמדובר באדם גוסס ואם הכסף לא היה בערימה, היה חשש שהוא מתכוון לכסף שהיה טמון איפשהו. למה כל אחד לא סבר כפי הסברו של השני? יש ויכוח לגבי דבריו של רב על מי שאומר לתת את הכסף שחייבים לו לאדם שלישי ואם זה נאמר בנוכחות שלושתם, הכסף נקנה לאדם השלישי. האם זה במקרה של פיקדון בלבד או גם בהלואה? נראה שרב קבע שדבריו חלים גם בהלוואה. איך זה עובד? אמימר מציע הסבר, אך רב אשי דוחה אותו.