גיטין ט - ה' בסיון, 25 במאי - podcast episode cover

גיטין ט - ה' בסיון, 25 במאי

May 25, 202343 min
--:--
--:--
Download Metacast podcast app
Listen to this episode in Metacast mobile app
Don't just listen to podcasts. Learn from them with transcripts, summaries, and chapters for every episode. Skim, search, and bookmark insights. Learn more

Episode description

הלימוד השבוע מוקדש ע"י סורי סטרן לכבוד אמה, סוזן דייויס ולכל הנשים המעבירות שיעורים בחג שבועות.

הדף היום מוקדש ע"י מאיר ואהובה בלופסקי לכבוד דיאנה בלום.

מדוע פסק רבא שכאשר העבד מביא שטר שחרור משל עצמו שבו גם האדון זיכה אותו בנכסים, הוא מקבל את חירותו אך לא את הכסף (עד לאימות החתימות), אם רב נחמן פסק כרבי מאיר שאין אנו פלגינן דיבוריה (מחלקים את דבריו)? המסקנה היא שדברי ר' מאיר מבוססים על סיבה אחרת (לא בגלל שאנחנו לא פלגינן דיבוריה) ומובא פסיקה אחרת שלו שממנה ברור שהוא סובר שכן פלגינן דיבוריה. המשנה קבעה כי בגט מארץ ישראל, אם יש המעוררים ספק באמיתות המסמך, אנו מוודאים את חתימות העדים. האם דברי המשנה מתייחסים לערעור של אחד או של שניים? המסקנה היא שאנו מתכוונים לבעל בעצמו שמערער. אם מביאים גט מחו"ל ולא יכולים להגיד "בפני נכתב..." אנו מאמתים את החתימות. "מי שאינו יכול לומר" מתייחס לאדם שהביא את הגט, אך לפני האמירה "בפני נכתב..." הפך לחירש-אילם. המשנה מזכירה דמיון אחד בין גט של אשה לבין שטר שחרור של עבד - שאם מביאים אותו מחו"ל לישראל או להיפך, צריך לומר "בפני נכתב..." הגמרא מביאה ברייתא עם שלושה או ארבעה (לפי רבי מאיר) דרכים שבהם שטרות אלו שווים. מדוע נתנו תנא קמא ורבי מאיר מספרים לרשימות שלהם? כל אחד ניסה להגיד שיש כמות כזה ולא יותר. איזה מקרה התכוון רבי מאיר למעט? האם אין עוד נושאים זהים לגבי גט ושטר שחרור, כגון שאי אפשר לתת אותם לאחר מות הבעל/אדון, וצריכים להיות כתובים לשמה? למה הם אינם ברשימה?

For the best experience, listen in Metacast app for iOS or Android