גיטין כה - שבת כ"א בסיון, 10 ביוני
Episode description
ישנן ארבע דעות האם גט שלא נכתב לשמה פוסל את האשה מלהינשא לכהן. הוויכוח הוא על אילו מקרים של חסרון בלשמה, אם בכלל, יפסול ואילו לא. דעתו של רבי יוחנן עולה בקנה אחד עם דעתו לגבי חלוקת רכוש הירושה. מדוע היה צורך ללמד את שני המקרים אם באופן תיאורטי אפשר היה ללמוד ממקרה אחד למקרה אחר? רב הושעיא שאל שאלה לגבי שימוש בדיני ברירה (ייעוד רטרואקטיבי) בכתיבת גט לשמה. ענה לו רב יהודה שאפשר ללמוד ממשנתנו שאין ברירה. רב הושעיה הטיל ספק בתשובה זו ממשנה בפסחים שבה נראה כי יש ברירה. רב יהודה מסביר שבמקרה בפסחים אין כל קשר לדיני הברירה ומבין את המשנה בפסחים בצורה אחרת. אביי מטיל ספק בכל הדיון בין רב הושעיה ורב יהודה שכן המקרים שעליהם דנים הם שונים מאוד זה מזה שכן חלקם מתייחסים להחלטה מאוחרת יותר שהתקבלה על ידי האדם עצמו, בניגוד לאחרים שבהם ההחלטה תלוייה באדם אחר ואם כן דיני ברירה אמורים להיות שונים בכל אחד מסוגי המקרים האלה! רבא לא מסכים וחושב שאין סיבה להבדיל בין המקרים. רב המנונא מנסה להוכיח שהוא טועה שכן גם רבי יהודה וגם רבי שמעון סבורים כי ברירה אינה חלה במקרה בו ההחלטה מתקבלת על ידי הבעלים, כפי שניתן להוכיח ממקרה של יין שלא הופרש ממנו מעשר, אבל כן חל במקרים שבהם ההחלטה היתה על ידי מישהו אחר.