ביצה לה - כ"ט בתשרי, 5 באוקטובר

הלימוד השבוע מוקדש ע"י אליענה גורפינקל לעילוי נשמת סבתה, אליסה ונטורה בת משה ולאה. ורפואת חיה שרה בת רייצא.

כדחייה להוכחת מר זוטרא ממשנתינו ששבת קובעת למעשר בדבר שאין בן גמר מלאכה, הגמרא הבינה מדברי ר' אליעזר שאמירתו שהוא יאכל מפירות אלו קובע למעשר אפילו אם לא נגמרה מלאכתן ולכן כל הפירות שבמוקצה במקרה הנדון (שאמר לפני שבת שיאכל מאלו בשבת) חייבים לעשרם לפני שאוכלם. הגמרא מקשה על זה מדברי ר' אליעזר במקום אחר ששם קבע שזיתים שהוציא מן המעטן והחזיר, פטורים מלעשרם - כך גם פירות שנשארו במוקצה אמורים להיות פטורים אם קבעם למעשר על ידי אמירה "מכאן אני אוכל". ובכך דוחים את הקושי נגד מר זוטרא והוכחתו מהמשנה חוזרת, ששבת קובעת למעשר גם בדבר שאין בו גמר מלאכה. רב שימי בר אשי דוחה את ראייתו של מר זוטרא בדרך אחרת כי הוא טוען ששיטת ר' אליעזר ששבת קובעת למעשר גם בדבר שאין בו גמר מלאכה הוא דעת יחיד כדעתו נגד חכמים במי שמפריש תרומה מפירות שאין בהם גמר מלאכה שגם קובעת למעשר. הגמרא מנסה להוכיח מדברי חכמים במשנה ששבת קובעת למעשר גם בדבר שאין בו גמר מלאכה אך גם את זה דוחים. הגמרא מביאה סתירה לדברי ר' אליעזר במשנה (לפי הבנת מר זוטרא ששבת קובעת למעשר גם בדבר שאין בו גמר מלאכה) לבין דבריו בברייתא. הגמרא פותרת את הסתירה. רבין מביא דעת ר' יוחנן שחולק על רב נחמן ואומר ששבת, תרומה, חצר, ומקח אינם קובעים למעשר בדבר שאין בו גמר מלאכה. הגמרא מסבירה למה ר' יוחנן היה צריך להתייחס לכל קטיגוריה - בכל עניין בא לחלוק דעה מסויימת. בהגמרא מביאה את הדעה שעליה הוא חולק בכל נושא. פרק חמישי מתחיל עם דברים שמותרים לעשות ביום טוב למרות שזה טורח, התירו משום הפסד כגון להוריד פירות דרך הארובה מפני הגשמים. אבל התירו בצורה שממעטים בטורח. הגמרא דנה בנוסחאות שונות של המילה הראשונה במשנה ומוכיחה שכל האפשרויות יכולות להתאים. איזה כמות אפשר להוריד דרך ארובה? ר' יוחנן לומד מהלכה בשבת שמפנין ארבע או חמש קופות. אך מעלים כמה קושיות עליו מתוך סברה - או שיש להחמיר יותר כאן או להקל יותר.