ביצה לד - כ"ח בתשרי, 4 באוקטובר

השיעור היום מוקדש ע״י ערן בלין ומרסי גולדשטיין לזכרו של הרב דוד אליאך שהיה ממייסדי ישיבה דפלטבוש ולימד דורות של תלמידים לאהוב תורה וללמדה ברצינות.

עוף שדרסה או קרה לה משהו אחר אך הצליח להישאר בחיים ל24 שעות, אפשר לשחטה, אבל צריך לבדוק שאיננה נטרפה. האם אפשר לשחטה ביום טוב? האם צריך לחשוש שאולי נטרפה ולכן יצא שהשחיטה איננה לצורך יום טוב כמו הרעפים חדשים שאסור ללבנם כי אולי יתפקעו? מביאים ברייתא בעניין שבת ששם מדובר על כמה פעולות שאם נעשו על ידי בני אדם שונים - אחד מביא עצים, מישהו אחר את האש, הקדירה, התבלינים וכו' ואם שמים את האש בהתחלה, הרי כולם חייבים. מי שהביא את הקדירה משום מה חייב? מדובר בקדירה חדשה וכמו ליבון רעפים. אם יש תנור וכיריים חדשים, הם אינם מוקצה כי אפשר לאחסן דברים בתוכם אך יש פעולות שאסור לעשות איתם כי זה נחשב כמכין את הכלי לשימושו הראשון. יש דרכים שאפשר להוריד שערות של בהמה אך אם עושים בדרך שהאומנים עושים, אסור. לא גוזזים ירקות במספריים שאיתם תולשים אותם מהקרקע כי זה ייראה כתולש מהקרקע. אבל אפשר לעשות דברים שהם טרחא גדולה כגון לאפות בתנור ממש גדול או לבשל ירקות שדורשים בישול רבה מפני אוכל נפש. הגמרא מביאה עוד כמה ברייתות שרושמים מעשים שמותרים/אסורים בקשר להכנת אוכל. אפשר ללכת למוקצה (איפה שמייבשים את הפירות בגג) לפני שבת ולהגיד שרוצים לאכול משם למחרת בשנת השמיטה כשלא חייבים לעשר פירות. הגמרא מביאה שתי ממשניות ממעשרות הדנים במה קובע חיוב מעשר - גמר מלאכה, הכנסה לחצר, וגם חשיבה לאוכלם בשבת קובעת (כי כל סעודה בשבת נחשבת אכילת קבע, אפילו אם זה עראי משום הפסוק "וקראת לשבת עונג"). רבא שואל את רב נחמן - כיון שהחצר אינו קובע למעשרות אלא אם כן יש גמר מלאכה, האם שבת קובע למעשרות רק אם יש גמר מלאכה. רב נחמן אומר ששבת קובע בכל אופן. מר זוטרא מנסה להוכיח את זה ממשנתינו אך הגמרא דוחה את דבריו.