ביצה כז - הושענא רבה, כ"א בתשרי, 27 בספטמבר
Episode description
הדף היום מוקדש ע"י בלימה סלוטסקי לעילוי נשמת אחותה, רבקה שרה רינה בת טינה (מזל). וע"י חנה כצמן לעילוי נשמת אחיה שלום פנחס בן בן-ציון וטייבא גיטל וכהולדר.
הגמרא מתחילה לספר סיפור כדי לראות אם אפשר או אי אפשר לבדוק מומים בבכור בהמה ביום טוב. לרבי יהודה נשיאה היה בכור שהביא לרבי אמי ביום טוב אך רבי אמי סירב לבדוק אותו. לאחר מכן הוא ניגש לרב יצחק נפחא שגם סירב. למה התעקש לפסוק כר' שמעון? כנראה כי היה ידוע שרבי זירא פסק כמותו. לאחר מכן מביאים סיפור ש"מישהו" (בעילום שם) הגיע פעם לרב זירא כדי לברר אם הוא באמת קבע כך וכי הוא אמר לו שהוא לא אמר במפורש שההלכה היא כמו רבי שמעון, אלא שהסתבר לו שפוסקים כמותו בגלל הלשון בברייתא ששיטת ר' שמעון מופיע בשם "חכמים". בסופו של דבר איך פוסקים? הגמרא מנסה להפיק זאת מהצהרה של רבנים שפסקו כרבי מאיר שלא התיר לאכול בכור שנבדק לאחר שכבר נשחט. אבל אביי אומר שבאמת לרבי מאיר לא הייתה בעיה לבדוק מומים ביום טוב, אלא הוא אסר משום קנס/גזירה. על מנת לקבוע אם ניתן לבדוק מומים ביום טוב, מסופר על איך ר' אמי ורדנה לא היה בודק ורבי אמי אישר זאת. מקשים עליו שר' אמי עצמו היה בודק מומים ביום טוב! הוסבר כי ר' אמי היה בודק לפני אבל הוציא את פסק דינו ביום טוב לאחר שחקר את הבעלים לבדוק שהם לא הטילו את המום בעצמם. אפילו גרימת מום בעקיפין (למשל על ידי הנחת בצק מאחורי אוזניו של עגל כדי שכלב ינשך אותו) אסורה. המשנה הבאה אוסרת טלטול של בעל חיים שמת ביום טוב. נראה כי הדבר תואם רק את דעתו של רבי יהודה במסכת שבת בו קיים ויכוח בין רבי יהודה לרבי שמעון על האכלת נבלה לכלבים. הגמרא מנסה להסביר את המשנה גם לפי שיטת ר' שמעון. באיזה אופן ניתן למכור בשר ביום טוב ובאיזה אופן אסור?