בבא קמא קד - ה' באדר א', 14 בפברואר
Episode description
רבא מסיק שהמשנה מתייחסת למקרה שונה מאשר מחלוקת רבי טרפון/רבי עקיבא ביבמות קיח:. המשנה שלנו היא מקרה שבו הגזלן יודע ממי הוא/היא גזל. לכן, האם צריך להחזיר את הפריט ישירות או להודיע לאדם שהפריט הגנוב זמין לאיסוף תלוי בחומרת מעשיו של הגנב - האם הגנב נשבע והודה או לא. האם צריך תשובה כלפי שמיים? המחלוקת בין רבי טרפון ורבי עקיבא אינו תלויה בשאלה אם נשבע או לא, בגלל שהנושא שם הוא שהגזלן אינו יודע את זהותו של הנגזל. אם מינה שליח בפני עדים לקבל תשלום הלוואה (למשל), רב חסדא ורבה חלוקים בשאלה האם כאשר השליח מקבל את התשלום, הלווה כבר לא אחראי אם יקרה משהו לכסף בדרך או שמינה שליח כדי להקל על הלווה להחזיר את הכסף אבל לא לאחריות. שני קשיים מועלים כנגד דעתו של רב חסדא, שאמר שהשליח מקבל אחריות, אחד ממשנה בבבא מציעא צח: ואחד ממשנתנו. שניהם נפתרים. רבי יוחנן ורבי אלעזר סברו כרב חסדא גם כן. שמואל היסס לאפשר לאנשים לשלוח כסף עם שליחים של הנושה שכן הם אינם לוקחים על עצמם אחריות גם אם הם נושאים חותמת וחתימה של הנושה. איך אנשים הצליחו לגבות הלוואות בחזרה מבעלי חוב שגרו רחוק? מובאים שני סיפורים המדגישים שיטה אפשרית. דנים על אופי תשלום החומש - האם לכפרה על הגזלן או שמדובר בתשלום ממוני לפצות את הנגזל? אם מדובר בתשלום ממון, והגנב מת, הילדים יצטרכו לשלם את התשלום הזה. זה סותר ברייתא שפוסקת שהם לא. איך אפשר לפתור את הסתירה?