בבא קמא נו - ט"ז בטבת, 28 בדצמבר
Episode description
ברייתא מונה ארבעה מצבים שבהם אחד גורם נזק ובכל זאת אינו מתחייב בבית דין אלא אחראי בבית דין של שמיים. הגמרא מגדירה את הנסיבות הספציפיות של כל מקרה. עם זאת, הם שואלים מדוע הרשימה מוגבלת לארבעה אלה ואינה מזכירה מקרים אחרים שיש להם אותו דין (שטור מדיני אדם וחחיב בדיני שמיים). יש הבחנה - המקרים המפורטים בברייתא הם כולם מצבים שבהם אפשר היה לחשוב שאפילו לא יהיה חייב בבית דין של שמיים ולכן היה צורף להזכירם. אם לבעל הבהמה יש גדר נעול ופרצה בלילה והבהמה הזיקה, פטור. האם המקרה הוא שהבהמה ניסתה להתגנב מתחת לקיר ושברה את הקיר, או שהקיר נפל מעצמה או בדרך אחרת? איזה סוג קיר? אם הגנב לוקח את הבהמה בידיו, הגנב חייב. האם זה לא מובן מאליו כי גנב מקבל בעלות על פריט גנוב ואחראי לנזקים? יש שני הסברים מוצעים להבין את המקרה במשנה. אם זה ניתן לרועה, הרועה אחראי לנזקים. האם זה לא מובן מאליו כפי שנלמד כבר במשנה אחרת? מבואר שהמקרה הוא לגבי שומר שנתן לשומר אחר לשמור. האם זה סותר פסיקה של רבא במקרה זה? האם מי ששומר על חפץ שנאבד (שחייבים להחזירו) אחראי כמו שומר חנם או כשומר שכר? מה ההיגיון מאחורי כל אפשרות?