בבא מציעא סג - כ"ג בניסן, 1 במאי

הדף היום מוקדש ע"י נשות הדרן בלונג איילנד לע"נ ג'ון ברמן, אמה של חברתינו, מרכי ברמן פארל.

לאחר שתי נסיונות לא מוצלחים להבין את המקרה במשנה שבו ריבית אסורה מדרבנן, רבא מביא הסבר לפי הברייתא של רבי אושעיא ולפי דעתו של רבי ינאי - שאפשר להפוך הלוואה של כסף להלוואה של תבואה ואם הלווה מחזיק את הפריט ברשותו, אפילו אם המחיר עולה, אין חשש לריבית. רב חולק על רבי ינאי וסבור שאין להפוך הלוואה על פריט לערך של אותו פריט ולהחזיר את הערך בכסף כיוון שזה נראה כמו ריבית. כיצד רב יכול להסביר את הברייתא של רבי אושעיא בהתאם לדעתו? ניתנות שתי הסברים - או שהברייתא מתייחסת למקרה שבו הלווה ייעד פינה ושם את התבואה שם, או שהיא הולכת אחרי הדעה של רבי יהודה שעסקה שיש בה פוטנציאל לריבית אך לא ברור שתהיה תשלום ריבית היא מותרת, כי אולי המחירים יישארו אותו הדבר או יירדו והמלווה לא יקבל יותר. רבא לומד מעמדתו של רבי ינאי מדוע מותר לשלם מראש עבור תבואה ולקבל אותה מאוחר יותר, אפילו אם למוכר אין אותה עדיין ברשותו. מכיוון שלמוכר יש את הכסף והוא יכול לקנות תבואה עם הכסף הזה, זה נחשב כאילו למוכר יש את התבואה. עם זאת, זה יעבוד רק במכירה ולא בהלוואה. רבה ורב יוסף נותנים סיבה שונה מדוע מכירה מסוג זה עובדת אפילו אם המחיר עולה והקונה יקבל את התבואה מאוחר יותר בערך גבוה יותר. ההטבה של קבלת תבואה בערך הגבוה יותר אינה הטבה כיוון שהקונה יכול לומר "אם לא הייתי נותן את הכסף למוכר (כדי לקבל את התבואה במועד מאוחר יותר), יכולתי לקנות תבואה ממוכר אחר באותו הזמן והיא הייתה גדלה בערך ברשותי." מועלות שתי קושיות על רבה ורב יוסף. מדוע טענה זו לא תתיר להלוות סאה של תבואה תמורת סאה של תבואה? והאם זו לא הטבה לקונה שלא היה צורך לשלם תוספת עבור סוחר ביניים? שתי הקושיות מתורצות. רבה ורב יוסף דורשים מקונה המשלם מראש כדי לקבל תבואה במועד מאוחר יותר, במחיר הנוכחי, לפגוש את המוכר בגורן. למה? רב נחמן מלמד שכל מקרה של קבלת תשלום עבור ההמתנה נחשב לריבית והוא מביא דוגמה של מי שמוריד את המחיר כדי לקבל את הכסף מראש. זה יהיה מותר רק אם למוכר יש את הפריטים ברשותו.