בבא מציעא סב - כ"ב בניסן, 30 באפריל

הדף היום מוקדש ע"י יחיאל ברקוויץ לע"נ אמו, שרה ברקוביץ.

רבי יוחנן ורבי אלעזר חלקו על השאלה האם לבית הדין יש סמכות לכפות החזרת תשלומי ריבית שנגבו בשיעור קבוע שהוחלט מלכתחילה. רבי אלעזר תומך בעמדתו על פי פסוק מויקרא כב:כז, שמסתיים ב"וחי אחיך עמך", במשתמע שיש להחזיר את הריבית כדי שיהיו יחסים טובים עם הלווה. אולם, רבי יוחנן מפרש את הפסוק הזה באופן שונה, בהתאם לדעתו של רבי עקיבא בוויכוח שלו עם בן פטורא לגבי התרחיש של שני אנשים שהיו בדרך ונשאר להם רק צידנית מים אחת בלבד. בדילמה זו, שבה המים אינם מספיקים לשניהם כדי לשרוד, מה עדיף - שכל אחד ישתה חצי ואף אחד לא יגרום למיתת חבירו, או שבעל הצידנית ישתה את הכל וישרוד. שני מקורות מצוטטים כדי לערער על עמדתו של רבי יוחנן שלבית הדין אין סמכות לאכוף על המלווה להחזיר את הריבית שנגבתה. טענות אלו מיושבות כדי לתמוך בעמדתו של רבי יוחנן. רב ספרא, שהולך בשיטת רבי אלעזר, מבחין בין תשלומי ריבית שבית הדין יכול לכפות על המלווה להחזירם לבין כאלה שאינם יכולים לכפות. למרות שאביי ורבינא מעלים בתחילה התנגדויות להבחנה של רב ספרא, חששות אלה מיושבים לבסוף. המשנה הראשונה בפרק מציגה מקרה של ריבית שנאסרה על ידי החכמים. עם זאת, היא מתנגשת עם משנה נוספת באותו פרק. רבה ואביי מציעים פרשנויות לפרטי המקרה, אך הסבריהם נדחים לבסוף.