בבא מציעא כד - שבת י"ג באדר ב', 23 במרץ

שמואל מנה שלושה תחומים שבהם אנו יכולים להניח שתלמידי חכמים עלולים לשקר. למה? האם אנו יכולים להניח שהם אמינים בכל שאר התחומים? רבי שמעון בן אלעזר אומר שאם מוצאים אבידה במקום ציבורי, אפשר להניח שהבעלים התייאש והמוצא יכול לקחת את החפץ. הגמרא שואלת האם הוא התכוון לכך רק במקום שרוב האנשים אינם יהודים או אפילו במקום שרובם יהודים. אם הוא כלל גם מקום שבו הרוב יהודים, האם חכמים מסכימים איתו, או האם חולקים איתו על שניהם, או רק במקרה שבו הרוב הם יהודים? האם אנו פוסקים כרבי שמעון בן אלעזר ואם כן בשני המקרים או רק במקרה שהרוב הם אינם יהודים? הגמרא מנסה לענות על שאלות אלו על ידי הבאת מקורות תנאיים ומקרים שונים מתקופת האמוראים, אך רוב הניסיונות לענות על השאלות אינם מוצלחים.