בבא בתרא קנא - כ"ב בחשון, 23 בנובמבר
Episode description
מה עוד כוללת המילה "נכסים"?
מובאים סיפורים על נשים בשעת מיתתן שהבטיחו את רכושן לאדם אחד ואז שינו את דעתן והבטיחו אותו למישהו אחר. הרבנים דנו מהו הדין - האם אפשר לשנות את הדעת או שברגע שאדם מבטיח נכסיו, דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמי ואי אפשר לשנות ולכן ההצהרה הראשונה תקפה? מובא מקרה של אישה שנתנה את נכסיה לבנה לפני נישואיה השניים כדי למנוע מהם לעבור לבעלה (מברחת). כאשר התגרשה מהבעל השני, האם הייתה יכולה לקבל בחזרה את נכסיה מבנה? מקרה נוסף היה של אישה שהייתה נותנת את הפרדס שלה לאחיה בכל פעם שחלתה, כי חשבה שהיא תמות. בכל פעם כשהבריאה, המתנה הייתה מתבטלת. פעם אחת, לבקשתה, הוא קנה אותו באופן שיהיה תקף גם אם תחיה - היא השאירה קצת ועשתה קניין. אולם, רב נחמן פסק שמכיוון שאמרה שהיא נותנת לו את זה כי חשבה שתמות, כשהבריאה, הקניין לא היה תקף.
הגמרא מבהירה את המקרה במשנה של מתנת שכיב מרע במקצת שלא חוזרת. יש שהבינו שהמתנה תקפה גם אם לא היה קניין וציטטו זאת בשם רב נחמן. אבל רבא מתקן אותם ומסביר שרב נחמן סובר שהמשנה התייחסה רק למקרים שבהם נעשה קניין, כלומר שאם אדם נתן לא את כל נכסיו ואז מת או הבריא, אם המתנה ניתנה ללא קניין, המקבל לא יקנה את הנכסים. בנוסף, אם אדם עשה קניין ולא נתן את כל נכסיו אך אמר שזה בגלל שחשב שהוא גוסס, אז אם הבריא, המתנה תחזור אליו.