בבא בתרא ע - א' דראש חודש אלול, ל' באב, 3 בספטמבר
Episode description
הדף היום מוקדש ע"י לורה וורשבסקי לע"נ אמה, חיה גיטל בת אברהם יצחק ורות.
רב אחא בר רב הונא שאל את רב ששת: אם משהו שבדרך כלל לא נכלל במכירת שדה - כמו עצי חרוב מורכבים או סדן השקמה - מוחרג על ידי המוכר, האם זה אומר שכל שאר עצי החרוב נכללים, או שאף אחד מהעצים אינו חלק מהמכירה? רב ששת ענה: מכיוון שללא אמירה, העץ לא היה נמכר, הוספת מילים אינה מחלישה את עמדת המוכר. בגירסה חלופית של השאלה המוכר הצהיר, "אני מוכר לך שדה זה, למעט חצי מעץ חרוב זה." האם הקונה רוכש את החצי השני של אותו עץ? כמו קודם, רב ששת פסק שהמוכר שומר על זכויות מלאות לעץ, גם אם לשון המוכר נראית עמומה.
רב עמרם שאל את רב חסדא: אם אדם נותן חפץ לשומר ויש מסמך המוכיח את ההסדר, האם השומר יכול לטעון שהוא הוחזר, גם אם המסמך נשאר בידי הבעלים, תוך שימוש במיגו? השומר יכול לטעון שהחפץ נאנס ולהיפטר, אז האם עלינו להאמין לטענה שהוא החזירו? או, מכיוון שהמסמך עדיין בידי הבעלים, האם עלינו להניח שהוא לא הוחזר? רב חסדא השיב שנאמן השומר במיגו, בתנאי שהוא נשבע. רב עמרם לא הסכים.
מוצע שוויכוח זה מקביל למחלוקת תנאים בנוגע למשקיע המבקש לתבוע כספים מיורשי שותף עסקי. הוויכוח נוגע לשאלה האם המשקיע יכול לתבוע חצי או את כל הכספים לאחר שבועה שהכסף לא הוחזר. מכיוון שעיסקאות מסוג זה נחשבים כחצי הלוואה, חצי פיקדון (כדי להימנע מבעיות ריבית), המחלוקת מתמקדת בחצי של הפקדון - השאלה היא האם היורשים יכולים לטעון שהכסף הוחזר על בסיס מיגו, או אם המשקיע נאמן כי הוא מחזיק במסמך. הסבר זה נדחה, ומוצע הסבר חלופי: האם המנוח היה מודיע ליורשיו אם היה מחזיר את ההשקעה לפני מותו, או שאנו חוששים שהוא מת לפני שהספיק לספר להם.
רב הונא בר אבין פסק כמו רב חסדא במקרה של השומר (השומר נאמן במיגו) ונגד היתומים במקרה של ההשקעה (המשקיע יכול לתבוע את כל הכספים). למרות שזה נראה סותר, הגמרא מיישבת את הסוגיה על ידי הסבר שהפסיקה נגד היתומים מניחה שהאב היה מודיע להם אם הכסף היה מוחזר.