ריח / חלי טל שלם

"יֵשׁ לָךְ רֵיחַ שֶׁל לֶחֶם וְיָם", 

מִלְמְלָה תּוֹךְ כְּדֵי הַחִבּוּק 

וְהִטְמִינָה אַפָּהּ בְּדִיּוּק 

בְּפִנַּת הַצַּוָּאר הַנִּנְשָׁם. 

זוֹ הָיְתָה פִּתְקָה בְּבַקְבּוּק 

שֶׁהוֹרִיק וְהֻשְׁלַךְ לְאֵי-שָׁם. 

"מַשֶּׁהוּ עָמוֹק, רִאשׁוֹנִי", 

הִיא צִיְּרָה אֶת אוֹתָהּ הַתְּחוּשָׁה 

עַל הַחוֹל, וּלְפֶתַע בָּחֲשָׁה 

הַצּוּרָה אֶת גַּרְגִּיר הַאֲנִי. 

וְשָׁכַחְתִּי. גַּם הִיא שָׁכְחָה. 

רַק שָׁנִים אַחֲרֵי שֶׁנִּבְלַע 

עֶלְבּוֹנִי, 

נִשְׁמְעָה לְחִישָׁה 

בְּסִפּוּר קַדְמוֹנִי 

עַל אִישׁ וְאִשָּׁה 

וְאִי נֶעְלָם 

וְנִזְכַּרְתִּי בַּתֵּאוּר הַמַּכְאִיב בְּיָפְיוֹ 

וּלְפֶתַע – שִׂמְחָה! 

צְלוּלָה וּפְרִיכָה 

כְּמוֹ לֶחֶם וְיָם.