מסע אל עבר מה / נדב נוימן

בַּלַּיְלָה אַחֲרֵי שֶׁהָאוֹרְחִים הָלְכוּשַׂמְתְּ עָלַי אֶת הָרֹאשׁ וְנִשְׁכַּבְתְּמֶחֱוָה תְּנוּעָה עֲדִינָה כְּדֵי שֶׁאֲלַטֵּףהַשֵּׂעָר הַיָּפֶה וְהֶחָלָק שֶׁלָּךְ נִשְׁפָּךְמֵעֵבֶר לְאָזְנֵךְ וְהָלְאָה אֶל הַסַּפָּהמִתּוֹךְ נְקִיקִים בִּלְתִּי נִרְאִים בְּעוֹרֵךְשֶׁהִצְטַמְרֵר מֵאֲוִיר הַלַּיְלָההַמּוּאָר בְּאֶלֶף מְנוֹרוֹת מִבָּתִּים שְׁכֵנִיםוְהִרְגַּשְׁתִּי לְרֶגַע אֵיךְ נִקְשַׁרְתְּ אֵלַיבְּחוּטִים שְׁקוּפִים כְּאִלּוּ הֵם יַחֲזִיקוּאוֹתָךְ בָּרִחוּף הַזֶּה בֶּחָלָל הָאֵינְסוֹפִימָלֵא הַחֲרָדוֹת וְהַדְּאָגוֹת מֵחֹסֶר הַקְּצָווֹת שֶׁלּוֹשֶׁעוֹשִׂים אוֹתָךְ נִרְעֶדֶת וְחַסְרַת שֶׁקֶט.יָשַׁבְתִּי עַל הַסַּפָּה בְּתוֹךְ הַסָּלוֹן שֶׁבַּדִּירָההַחֲדָשָׁה שֶׁלָּנוּ שֶׁבְּבִנְיָן חָפוּר מְעַט בָּאֲדָמָהשֶׁעוֹטֶפֶת כַּדּוּר שֶׁנָּע סְבִיב הַשֶּׁמֶשׁ וְאִתָּהּבְּמַסָּע מְשֻׁתָּף לְעֵבֶר מָהלְאָן הֵם נוֹסְעִים בַּלַּיְלָה הַבִּלְתִּי נִגְמָר הַזֶּהוְאֵיזֶה כִּוּוּן יָכוֹל לִהְיוֹת לָהֶם בִּכְלָל.כְּשֶׁנִּרְדַּמְתְּ יָצָאתִי אֶל הַמִּרְפֶּסֶתוְהִבַּטְתִּי אֶל הַשָּׁמַיִם. לֹא הָיוּ כּוֹכָבִיםהָאוֹר שֶׁל הָעִיר הִסְתִּיר אֶת כֻּלָּםאֲבָל חשבתי שאני יודעאֵיךְ קוֹרְאִים לַכֹּחַ הַזֶּהשֶׁשּׁוֹמֵר עַל הַכֹּל יַחַד בַּמַּסָּע הַנִּצְחִיאֶל עֵבֶר מָה