טוב איזה פרק קשה לעשות. איך נעשה אותו? אני לא יודעת באמת. אני רק אציג אותך שניה. אני רק אגיד למאזינות ולמאזינים היקרים שלנו שאני פה עם אלד, תזכירי לי. אילת סמוך נכון, אלעד הבא, קראתי לך בפודקאסט השני שלי, כי דיברנו על שמות של בדיוק בכל נחל. אז יותר עבד, כאילו דיברנו על שמות של אנשים. ואז אמרתי לעמית בפודקאסט השני במה הקטע, אמרתי לו אתה מדבר איתי על השם הזה. אני פגשתי את אלעד בת ופשוט היה בשוק. אמרתי לו כן, ומהיום, אנחנו נקרא לאלעד הבת כן. אז אני פה עם הילה סמוחה, ורציתי להקליט. לכן.
פרק מאין, פרק פריקה כזה שאולי יעזור למי שעכשיו מאזינה לו. יש עדיין היה ראיתי שיש צורך העליתיפול והצבעים, שכן אני רק אגיד שאנחנו הכרנו בערב שאת ארגנת שלבבות שבורים. הלבבות השבורים כן? ובעצם הופעתי שמה וקורעת. כן, ותראי מה זה מפגשם אחר כך לאות קפה ודיברנו על פסברוק. אלא זה. ממש ממש ככה. אגב, את גם כזה כמוני כל הזמן דוחפת אנגלית. הדלת שלו, אבל יש כאילו יש, במיוחד אחרי חתונמי. אני ממש אלרגית. לזה?
מור מחתונה הפכה להיות הפנים של זאתי המעצבנת שמדברת נגיד שזה אני הייתי המקור של זה. אני המעצבנת שמדברת. אין, זה פשוט חוצפה. אגב, היא מאוד ריגשה אותי. ב-1 הסרטונים שהיא ראתה הרגה אותי. כן, באמת. אגב, כל הביטויים האלה אתמול. אתמול שלחתי סרטון לעידוד לקראת שינה לחברות שלי, אז היא אמרה לי רציתי להגיד מתה עליה או גמורה עליה. אבל זה פתאום את חושבת פעמיים, בדיוק ממש. פתאום, הביטוי האלה שבחיים, כאילו להגיד אני מתה עלייך וזה. את בחיים? לא, לא, באמת תחשבי על זה פעמיים,
כי כאילו זה כל כך רחוק מהמציאות. אני באתי לכתוב לחברה שלי, אני לא זוכרת למי זה היה אתמול, שלשום, אליה אני שרופה דודה. משהו כזה, אשכרה מחקתי את זה. אלא בדיוק בדיוק היא כאילו יש לפעמים מילים שאני אומרת ואמא שלי אומרת לי, לא, לא, אל תגידי לי שזה לא יתגשם. היא באמת יכול להיות קרובות למציאות. אפילו מעניין של את תיפול, את תיפול. אל תעשה את זה. אתה תיפול שאני אומרת לאחי אל תגידי לו שהוא ייפול, את מבינה,
אבל בחיים לא על מילים כאלה. אמא שלי תגיד לי את זה כי בחיים לא תדמייני שזה יכול להיות מציאות כן טוב. אז בואי. פרק פריקה כדי שבנות לא ירגישו שהם לבד. נכון שכולנו נרגיש. אני ואת גרות לבד. אני יודעת שהרבה מאזינות פה וגם מאזינים שוב גרים לבד ויש את התחושה הזאת של אני פשוט אני עם, אבל אני. לא? שאנחנו עושות את זה כי זה לא לבד במחשבות, כולנו באותה באותה סאגה באותו סטרס מטורף. ואני כן אגיד שכאילו אני יודעת שיש אנשים שאמרו לי שהם הקשיבו לפודקאסט השני שלי שהוא פודקאסט
קומי לחלוטין. ואפילו אמרו לי שזה ממש עזר להם והנקודת אור ביום השחור הזה באמת. ואז הבעיה עם עם הפודקאסט השני שהוא מנותק לחלוטין מהמצב. את מבינה כי הקלטנו את הפרקים ולא ידענו שתהיה מלחמה. ואז לפעמים אני מרגישה שיש בנות שיהיה להם קצת קשה אז רצינו להקליט פרק שהוא גם יעזור לכם באיזה שהוא מובן לפרוק, אבל שכן יהיה קשור למצב, אבל בוא בעת זה יביא איזה שהיא נחמה, אני מקווה. מקווה, אנחנו מנסות. שגם לך לפחות זהבי? אני כן אגיד ששאלתי את הבנות על מה הן רוצות לדבר. מישהי כתבה סומכת עלייך.
תמיד מעלה לי חיוך. אני מקווה שאני אצליח לעלות לך חיוך ביום הזה. מישהי שאלה מה שלומך? אני שואלת. אותך שאלה מורכבת, מה שלומך? אני שאלתי אותך שעכשיו? פגשתי אותך אני כששואלים אותי את זה אם אני אבכה בפרק הזה וכנראה שזה יקרהרו בנות כי אני בוכה פשוט כל הזמן אני מול הטלוויזיה אני מדברת אנשים, אני בוכה, אז יש מצב. אן קונטרול. בדיוק אז אם תהיה שתיקה והחנקה זה שואלים אותי מלא חברים מחול מה שלומך? ואני פשוט אומרת את אותו דבר, אני
אומרת זה הסיוט הכי גדול שלנו. זה פשוט לחיות את כל הפחדים הכי גדולים שלנו, שבחיים הישראלים היו לי פחדים כאלה שאת. יודעת שבחיים אני בן אדם חסר מודעות. בכלל לא חלמתי אחותי. אני גדלתי בירושלים, יש לי חברה שנרצחה באינתיפאדה. אני מאז סיום האינתיפאדה, לא דמיינתי. בכלל, אני אומרת לך זה גם איזה שהיא, כאילו אני אין לי קשר. אין לי, אין לי חיילים שהם מקורבים שאי פעם נרצחו חוץ מהחברה הזאת, באינתיפאדה, ומאז סיום האינתיפאדה הרגשתי סייפר. דנ. א. אז לא יש כל מיני.
את יודעת. כל מיני מחשבות את שומעת המחבלים פה ואז לפה ומתחמם פה ויש סיוטים שאת הולכת לישון בינך לבין עצמך. ואת אומרת אמאלה אני פותחת את העיניים, אני בשליטה אקזה מין ואני מרגישה שאנחנו באמת חיים. אני כאילו אומרת לך רב עלינו עולמנו, ואני באמת מרגישה. סליחה, אני פשוט מרגישה שאני לא יודעת מתי נמצא את החיוך שלנו עוד פעם בתור מדינה ושהמצב הזה, המלחמה הזאת היא תשנה אותנו כישראלים וכבני אדם לנצח. מי שאמרה אנחנו דור אוקטובר 23, זה כאילו זה הזוי.
זה כאילו אחת הטעויות שלי הייתה שלפני שבועיים ראיתי את הסרט גולדה. סינמה. לא יודעת, אני אגיד לך את האמת, בואי נעשה שניה סוגריים פתיחת סוגריים קצת להירגע. אני ציפיתי לראות סרט על גולדה ראיתי סרט על מלחמת יום כיפורים. נו, אבל את ראית מעבר על גולדה? לא ממש לא. ממש לא הספקתי להכיר אותה. בתור בן אדם הייתי רוצה יוצר סצנות כאלה, אבל אני כן אגיד שזו הייתה הטעות הכי חמורה כי את רואה את הדור הזה במה שהוא עבר.
אני גם כאילו אני נורא מקפידה, כאילו בגלל שלא הייתי בפולין ודברים כאלה ביום השואה, אני נורא שם את השואה ביום כיפורים אני לא ביום כיפור, אבל כאילו ביום הזיכרון אני רואה שעת נעילה. ואני אומרת כאילו זה היה הדבר הכי גרוע לעשות, כי ביום הראשון שלא הצלחתי לישון בלילה וקמתי בשלוש בלילה כאילו פשוט עם תמונות, את סוגרת העיניים. את רואה את התמונות? זה התערבב לי יום כיפורים של אז היום כיפור שאנחנו. נמצאים בו עכשיו עברו 50 שנה. מה ההבדל? איך זה קרה? ואמרו אמרו אמרנו מה ההבדל?
ההבדל הוא שאז זה היה צבאות נגד צבאות, לוחמים נגד לוחמים, והיום זה אנשים שבאמת כאילו מה להם ולמלחמה או קי. אז מה שלומך? חרב אלינו עולמנו. זה לא שלומי בלבד, זה אני מאמינה שכולנו ביחד מרגישים את אותו הדבר וזה אני יודעת שזה הכי קלישאה להגיד, אבל איך אני אוהבת קלישאות? כי הם תמיד נכונות, כי לא סתם חוזרים עליהם. איך אני אוהבת להגיד שבת? כל כך עמוקה יש גם קשת בענן מדהימה ואת רואה את האנשים אני היום ואתמול אני ארזתי מנות איזה 600 50 מנות ואני פשוט אורזת
ובוכה. אורזת ובוכה אבל את רואה אנשים ואת רואה באמת עם כל אריזה וכל כף ששמתי של מג' של מג'דרה. עם בשר. כאילו את, אומרת יוהם בן שמישהו יאכל את זה יתענג על זה, ושזה יהיה לו איזה טיפה של אור ביום. המסריח הזה. יש לי עדית בדרום. הוא מדבר עם חברה שלו עם השכנה שלי פעם ביום והיא אמרה לו מה איתך, וזה והוא אמר תקשיבי, כל פעם אנחנו חוזרים ממשימה, היא מחכה לנו על האש. חכה אומרת, אכלתי אורז וסלומון, כאילו באמת אז כאילו. וכל מי שידע בדבר וכל מי שיושב בבית ואת רואה באמת. האם החיילים האלה כן?
אנחנו מקבלים הרבה בקשות לעזרה שאת רואה החייל אומר שאין להם שמה ושמה יש התגייסות עצומה והם נהנים מזה ואני העליתי סרטון אחד לבנות לאינסטגרם. בוקר טוב לכולם. אנחנו כאן בשמות גדולים. אנחנו בגולים לבנון? יום שלישי, יום רביעי ללחימה, אנחנו פה כבר 4 ימים שאנחנו לא ישנים טוב במחילות קר ורטוב. צריכים כמה. לחמים להתחמם בשביל לנהל את הלחימה בצורה יותר טובה חלפסים תרמי. קרמי וכפפות טקטיות וקסדות טקטיות וסטקטי, כל דבר טקטי וגדול אנחנו. צריכים טקטיקה?
הצוקולוקים זה לעזור לאווירה. פיצות, תפוקה טאבון לאפיית מצות. אנחנו בבעיה קשה של אוכל. אנחנו ביישוב בקיבוץ ואין לנו אוכל כשר. שמו עלתיים, אז זה אוכל קשה לדתיים. או זה אוכל כשרות חלל כשרות בדת? יוסף הרב מחפוד. רבין. בגדול יש גם בעיה במי שיכין את האוכל. אם יש לכם חבר שיודע לבשל? קרין גורן. רוטפלד חיים כהן, חיים משה. מני ממטרה. מיכל הקטנה מיכל. הגדולה מיכל, באמצע, מיכל דלק. מיכל סולר סולר בגדול. אין הרבה סולר כאן וזה די דחוף. או דברים סולאריים מתאימים ניידים, מתנים לא ניידים פה
נייחים. מטענים, נכים. מתנים שמתאימים טסלה. טסלות בגדול. ומה נעשה עם מתנים בלי טסלות? כן, חשוב טסלות. ולהרים את האווירה. אנחנו צריכים קצת לנגינה. למי שיש גיטרות. לא מה שרוצים דרבבוק או טוליי. שלו. מתחללים למי שיש עם כבוד. יד. וזהו מי שצריך, יש לנו את הפקס שלנו. יש לנו? מייל 5, 0, 2, 6 0. לבנון? פשוט קרעו אותי. זה אחד הסרטונים הכי טובים כאילו והיה עוד איזה הודעה קולית שכולם העבירו שחיילים אומרים, אנחנו
מבקשים כל עם ישראל. אם אתם יכולים לבוא ולקחת את האוכל, אני לא מוצא את המיטה שלי מרוב אוכל. יואו אז, זה מה שמוזר כי אני רואה גם דברים כאלה. ואז אני רואה באינסטגרם חסר לחיילים סיגריות, חזר להם אוכל, חסר להם, זה חסר. להם לאשרות לא בגלל שאין פה משהו שהוא מרוכז. מה אין? סדר סדר נכון, את מבינה? ועושים הכל לבד. מאיפה אנחנו יודעים לאן להביא את הכל? נכון ותגידי, אבל זה. איך זה עוזר לך? הקטע הזה של אני יוצאת? אני מתנדבת, אני ממש עובדת עם הידיים. את מרגישה שזה?
אתמול עשיתי את זה וזה עזר לי כי פשוט ראיתי אנשים. אני, כל אני פתחתי מין פנסיון חמל בבית ועם בית תמחוי. אני אוהבת להיות לביחד. והבית שלי תמיד פתוח וגם לבשל ולראות אם אנשים לא משנה אתמול יצאתי מהבית וכן, ארזנו מנות זה היה לי נעים כי הרגשתי שעשיתי משהו. אני אני אני יש לי תועלת, ואז היום אמרתי היום אני מבלה את כל היום. ואני בוכה, זה מה שאני רוצה לעשות, דווקא אני אעשה. אני רק אבכה, הוצאתי את הכלבה. הלכתי פה למשביר אמרתי תוך כדי שאני מדברת. אני עם שמלה של דייט יש עם מלא שדיים, ואז אמרתי.
להם, נורית גפן. ואז אמרתי להם, אתם צריכים עזרה, אתם צריכים עזרה, אמרו כן, כן. כן תבואי ואני כזה שיט. עכשיו הצעתי את עצמי וזה בר שאני יוצאת אליו. איזה פרצוף יש לי לא לחזור אחרי שעה. אתה יודעת עצמי ואני כזה לא אני רציתי לבכות, ואז הלכתי עם פה לשם. הייתי שם איזה 4, 5 שעות. מדהים ואת אומרת אבל עדיין את אפשרת לעצמך את היום הזה שלא להתנדב היום? אני. אני, זה אני כן אגיד שאני שומעת הרבה. גם מחברות שאומרות לי. אני רוצה לעשות משהו.
אני לא מרגישה שאני יכולה את ההרגשה הזאת של האובר וולמינג, וגם את ההרגשה הזאת של אשמה שאני לא עושה משהו שאני בבית עם הילדים. שום אשמה לא צריכה להיות. בבית מה זה? אשמה היא חלק מזה שאת כאילו אני יודעת גם היה איזה משהו שהוא פסיכולוגיות שהסתובבו כאילו באינסטגרם, שזה שאני רואה. אני ראית, אני צורכת חדשות כל הזמן. אני מחוברת. אני במניה על הסטוריז, אחותי, אני לא בן אדם כזה. אני במניה אני כאילו אני מינימום דוברת מדינת ישראל.
אני חייבת שכולם ישמעו וכולם אני אפילו שלחתי מלא לינקים שלי להסברות, אני יש לי שפת אם. קחו שמישהו לקח אותי, אף אחד לא דיבר איתי ובגלל שהייתי פה כל הזמן עם חברות לא היה לי זמן לבד. בשנייה שהייתי לבד לפני יומיים. שמתי את הטלפון פה ברנג אמרתי אני אעשה פליי נראה מה יצא. לא יודעת. אולי אני אהיה מהסרטונים הויראלים האלה של בחורה ישראלית שאומרת דברים לא יודעת, שמתי פלי פשוט התייפחתי. אמרתי דברים אמרתי דברים, לא דברים שלא נשמעו לפני.
כן, לא חידשתי לאף אחד, אבל אמרתי דברים ובכיתי ואפילו השקעתי, ושמתי לזה כתוביות ולא היה לי אומץ להעלות את זה. אמרתי מה זה יתן, מצד שני את יודעת, את לא חייבת רק סרטונים אינפורמטיבים יש גם סרטונים מרגשים. זה מה זה יטעה? לא יודעת שיש חברים קודם כל טוב שעשית את זה, תחושת פריקה, תחושת שחרור או קי, אני בעצמי פרסמתי היסטורי. מחקתי אותו היום למחרת כן, העיקר שמישהי אנחנו נדבר. על בוא נדבר על חול או קי, אבל עשיתי עכשיו עוד תסריט לסטורי. אני רוצה שהכל לריל שיכנס בדקה.
אני מדברת בשיא המאייר בריל הזה. החלטתי את זה לשתי חברות. אמרתי להם, מה אתם אומרות כדאי להעלות לו אז אמרתי להם, אתם יודעות מה? אני אחכה שאני אקליט לך את הפרק. אני בלוגרית טיולים, יש לי באמת עזבי. אני חייתי במדינות שונות בעולם. יש לי אינספור חברים מחול שבאים וישנים שחברים יהודים מחול. יש לי חברים לא יהודים מחול, אוקיי? ואחרי שאני כבר 4 ימים צועקת בהודעות בוואטסאפ נמאס לי. שההיא לא מפרסמת. נמאס לי שהיה גרמניה באה אליי פעם בשנה. ישנה אצלי בבית. נהנית מהחופים שלנו באה הגיי ההוא
למצעד הגאווה. נהנים מהמסיבות נהנים באים לפה, להשתולל, ואז כשקורה משהו הם שולחים לי אומהאסו. אני לא צריכה את החיבוקים שלכם, אני צריכה פוסט מכם. זה מה שאני צריכה עכשיו. הייתי אני בארבע ימים שככה של זעם. אוקיי, גם את בגלל החברים מחול. יש לי חברים מחול שהם אני גם מרגישה צורך. יש לי חברה אחת שאומרת לי היי אני היא גם מכאן, היי, הני, היי, דו, נהנה עמסינג וארד הורבו ניוז מהביק. הצדומה אני צללתי איתה. טוטו טוטו, את לא מבינה מה אנחנו עוברים. כאילו מאמי את ממש לא תחפפי אותי
עם הכוס. קפה שלך והסיגריה מלב. לא טקינה רק לטנקיו. ממש לא. אני נכנסתי הפצעתי אותה, ואז השיחה העמיקה. כן, זה המעט שאת יכולה לעשות. ואפרופו חול, יש כאלה שכמו שאת אומרת, השתיקה שלהם ספיקס ווליום הם לא. איפה? יודעת למה יש לנו חברה. אני חייבת לספר לך, אני וכמה חברות עשינו חילופי סטודנטים בספרד חצי שנה 5 חודשים היינו עם חברה ספרדיה שלומדת לימודי מזרח התיכון, דוברת ערבית דוברת עברית דוברת עוד איזה 6 שפות. גרה פה, עשתה שנה בבאר 7 יש לה סבים מאמצים.
בחיפה, אוקיי? הסבים שאיתם גם כשהיא למדה גם בחיפה, לבחורה הזאת אין לה חברים בפלסטין. בואי יש לה חברים לבנונים, אני הכרתי את החברים האלה שלה כשאני חייתי. בברזיל העבירה לי איזה שניים אתה מהם, אמרו לי. תביא אותנו, אנחנו רוצים לראות ילדים עם נשק. זה מה שהם אמרו לי, חבר, את יודעת, עשירים, מיליונרים? ילדי שמנת שההורים שלהם שלחו אותם ללמוד כאילו אטרקציה לראות בפבלה עוני ומלחמה הלכו לזונות שם אז פיגוע הנפש של חברים תרמי ווליו פרנ זה על תריו. יו אר, כן? בקיצור, הבחורה הזאת.
אנחנו בקבוצה שלנו שמה מפוצצות אותה בכאילו. גם בכמה קשה לנו כשהיא שאלה, אבל גם בכמה שיש כמה אנשים, מספר. בנו או קיי, בואי הרבה בספרד. לא, כי השמאלנים שמה השמאל שם זוועתי. באמת לא מאמינה שאני אי פעם. לא הייתי, לא האמנתי שאני אי פעם אגיד את זה כי אני תמיד הייתי יותר בכיוון של שמאל של ספרד. בקיצור, הבחורה הזאת הייתה מה ההיסטוריה היחיד שהיא העלתה, העלתה לב שבור, יעני לשני הצדדים. את מבינה? אני כואב לשני הצדדים, גם מי כואב
לשני הצדדים. בואי גם לי כולנו כואב, אבל לבוא בחורה אגב עם מדריכת ציורים בספרד, מקבלת תיירים ישראלים. אחותי כי מדברת עברית. לבוא אחרי שחית פה שנים שיש לך פה חברות שאת מקורבים שלהם נרצחו ולא לנקוט עמדה זה מבחינתי אמרנו כבר היא מחוקה, הבחורה הזאת מחוקה או קי, אם זאת אני שואלת אותך, אם יש לי חברה היא נגיד היא לא יהודיה, היא לא ישראלית? יש לי ויש לי. גם אגב, חברות יהודיות מחול שלא היה לו מילה לא רק שהם לא העלו מילה, העלו תמונות אחרות, נגיד סתם של אוכל של הילד. את מבינה חברות יהודיות?
הם פרטיים שלהם. כן של החיים הפרטיים עכשיו, מה הבעיה עם החברות האלה? להם יש רשת של קשרים בחול? אוקיי, הם לא רק יהודיות, הם ישראליות, הם חיו פה. כן, הם פשוט כרגע לא נמצאות בארץ. להם יש רשת של קשרים בחול. ברגע שאת מפרסמת תמונה של לא יודעת מה אכלת של לא יודעת מה המבורגר שלך. אנשים חושבים, המצב פה לא כזה גרוע, את מבינה? אז אני אומרת לך עזבי, את כל אלה. עזבי את אלה שהמחויבות שלהם, ומבחינתי מחוקות מה את אומרת על החברים, כאילו הסרטון שאני רציתי זה אבי בשביל החברים.
לי הם לא יהודים, הם לא ישראלים, הם חברים שלי, הם תמיד תומכים. הם מביעים את התמיכה, אולי גם במשרדים שלהם ועם המשפחה הם מביעים. אבל הם אומרים לי חלק אמרו לי, אני מפחד מהבאחלש מה באקלאש, כמה תגובות באינסטגרם, אוקיי? מה קרה? מה קרה, מה קרה? עם מה כבר באמת? אפילו אני אגיד לך, פחות מזה, סבבה, יש לי חברה מדברת על על באמת. אני נתתי לחברה אחת בראש. ואז היא עלתה כמה סטוריז, ואני כזו כאלה יהודיה מקנדה. אני זה סטורי של פחד, סבבה? יהודיה בחול שלא תראה אנשים כאלה מבחינתי כן חייב.
אבל אלה שאני אומרת לך שהם זה יש איזה בחור אחד שהיינו ביחד לפני כמה שנים סבבה, היה איזה עניין הוא אנגלי חתיך, משהו, פחד, את לא מבינה. אני קוראת לו פאולו חלום. חצי פורטוגזי חצי זה לא משנה. הוא כל הזמן. הוא כל הזמן מקשקש איתי וזה אנחנו היינו אומרים להיפגש לפני כמה חודשים, כל פעם שהוא קורה משהו בארץ הוא מדבר איתי. והוא לא שאל אותי, אה שלומי? אני לא מאמינה הוא. לא שאל אותי מה שלומי. מהצד השני, אני מאמינה שיש הרבה נשים שמקבלות הודעות מהסטוצ'ים מהזה בנות אתן הייתם איתם.
בואי אני אגיד את זה בצורה הכי גסה, מצאת לו את הזין, יש לך את הזכות? עכשיו טו אג'יו קייט הם תספרי לו הכל. ספרי לו את האמת, את, אבל שוב אתן חייבות להבין. הם שואלים את זה כי הם מצפים לתשובה של תודה על החיבוק זין בעין. שום תודה על החיבוק. ומנגד היה לי אחד. מה סליחה על אבא ואימא? בטח לא יקשיבו לזה, אבל היה לי אחד, גם האמריקאים מהמרין. לפני כמה שנים קראתי לו ג'פה מאלף לכל אחד מהם יש כאלה. יפה מאוד ממש כמסורת הפודקאסט. ג'פה מאלף והוא זה היה ממש עניין של איזה שבוע, שבועיים שהוא היה
בארץ. זה נגמר. כאילו לא פגשתי אותו איזה שנתיים, 3. הוא שלח לי הודעה בלילה שזה קרה כאילו בלילה של שבת אחרי יום שאנחנו באמת אימה, היינו האל לוקסלק דה ונייטמר או הופר. טוונג, אוקיי, ואני אגיד ג'ון. נזכרתי שהוא במרינס. ואז הוא אמר לי אני ממש מכבדת עוד דפלו יסון עיסאפ דה הופנג ואני כזה וואי לא חשבתי על אופציה כזאת בכלל. ואז אמרתי גם אם אלה החיים שלו. את יודעת מה יש לו חשבת? אבל כי בחיים לא האמנת שצהל צבא הגנה צריך עזרה. אנחנו נצטרך עזרה מהאמריקאים. אבל. ואנחנו כנראה פה בארץ. אני מבינה.
לא מאמינה לך שהוא פה? אבל מה את חושבת על אלה שלא יהודים הם לא ישראלים וכאילו אני בסרטון שלי בעצם. הטקסט אמרתי לבוא ולעמוד מנגד נגד מה שעשו בשואה, נגד החיילים של היטלר. זה לא היה פשוט. ואתם מדברים איתי על הבקלה של כמה פרו פלסטינג קומנס. זה מה שאתם מסכנים. לא זה מזעזע, אני ראיתי היום פרופסורית שאני נורא נורא אוהבת ושיתפתי אותה כמה פעמים. גם במועדון הלבבות בעמוד, והיא לבנונית קנדית כזה, קרם דלה קרם כזה ואני ראיתי דברים שהיא פרסמה היום, עזבי את זה שהיא איבדה את
הפלאו שלי כאילו ממש ידיר. שינה מעיניהן. אבל כאילו, היא אמרה. הולכת לספר הפוך. לא הפוך. היא אמרה לי זה בייבי זריהד את גיב, מדף ליין. את ראית? למה את משוגעת? אני לא ראיתי, אבל יש לנו אמרנו. יש כמה דרכים להתנדב. יש באמת את זה. את יודעת, שתינו עובדות בשיווק יש את מטה ההסברה האזרחי. למה? כמובן כי שרת ההסברה זה מה זה הזוי. לא של גלית, לא שלום עבודה זה. מה, זה הזוי, כשאני מתראיינת לעבודות שונות, אוקיי שאני צריכה להוכיח אם אני טובה בסושיאל מידיה.
אוקיי נגיד אם אני צריכה לעשות מאמר באנגלית אני מראה להם פורטפוליו של מאמרים באנגלית, נגיד מה את הבלוג כשאני צריכה להוכיח שאני טובה בסוףיאל מידיה, אני צריכה להראות את הוס של מדיה שלי או של לקוחות שניהלתי ולהראות שראות שיש לי הרבה 10 ההסברה הזאת שאני לא ידעתי עלית על קיומה כי אני לא עוקבת אחרי חדשות. מה אני אומרת? כאילו לא צריך מישהו עם סושיאל מדיה פולווין כשיש שר? ההסברה, נכון? כאילו לא צריך, מישהו סטייל יוסף חדד נועי תשבי ישתבחשים. לא צריך מישהי שלא תגיד אנגלית שלי, סבבה, מה?
מי היא צריכה להיות קצת יותר מסבבה? בראיון עבודה לחברת לוטק שואלים אותך אם האנגלית? בשפת האם למשרד ההסברה. לא וגם יותר מזה, ואחר כך אמרו על זה בחדשות יפה, כאילו הפילו לי את האסימון אומרת. בצללים ואתם לא מבינים לאן אנחנו מגיעים לאיסטים אני מורן אטיאס. מה שהיא עושה מורנה אטיאס. זה העלה סרטון נחמד מאוד עם סלפי והיא הייתה עושה את זה גם בלעדייך. אנחנו פתחנו עמודים ואז הם אמרו בחדשות שהם צודקים. ממתי משרד ההסברה זה בשושו? למה את צריכה? להיות בצלליים. איפה באה הקונפליקט?
הסברה בצללים השטויות, אני. למה אפשר? שתהיה את החותמת של משרד ההסברה זה על מי אתם עובדים. תקשיבי, תפתחו 1000 עמודים. מה זה משנה? יש להם בוטים, לא? אני רואה מה הערכים. שלך וחשבונות? ואז מיה אמרה וואי, זה הכי גרם לי ערבשב בתוך. עכשיו את פותחת חשבונות? את צריכה חשבונות כבר עם פולואו, נשמה. היא אומרת, יש לי סטודנטים שעובדים בחצי משרה, זה מי שאכלה. תגידי לי המפקחת, אנחנו אני לא בחצי משרה, אז סתום. מה הסטודנטים? אני מדברת איתך על אנשים במערך ההסברה אזרחי הזה, מי שרוצה, אני אשלח לכם.
בעיקר אם יש לכם. עוקבים מחול אני אשמח מי שעובדים בעוד פייט פור לייף זה עמוד אינסטגרם ויש גם את סרבויב טוטאל. אבל באמת העמודים האלה, שהם רק הוקמו עכשיו, אבל יש לך עמודים של אנשים מאוד מפורסמים, אינפלווינסרים. באמת כמוסף חדד, שכבר יש לו באמת עשרות אלפי עוקבים. ואז את יודעת, את יכולה לעשות בהם שימוש. 1000 עובד בצאים. מה שעשו בחול, ראית שעשם? שלטים של קידנפט וגונים זה מדהים. שרת ההסברה לא הייתה חושבת על זה כי.
לא מספיק, אז מי שמנהל את המערך המטה ההסברה האזרחי הזה, זה אנשים שהם חברות הפרסום הכי מובילות, את מבינה והם לוקחות אנשים שעובדים תחשבי תהד אופ ת הד אופטעה הד. את מבינה, יש להם קשרים בפייסבוק וטיקטוק, ויש לנו אנשים שעוזרים לנו להוריד סרטונים. כשריינתי יפה פובליסיסטסו סרטונים של הודעות סרטונים. את יודעת, הם כאלה מסכים מטורפים של חמאס. אז כזה סקירה של מה שהיה ואז הם לקחו דעות וואטסאפ עם התכתבויות אחרונות, ואני קרייינתי כאילו את האמא או את הילדה וזה תחשבי שזה
התכתבות שאני ראיתי בחדשות. יום לפני כן בכיתי. קיבלתי את זה, אומרים לי אלעד תקרייני את זה. איך אני אקיים את זה, זה לא. ואז אומרים, זה חייב, זה הסברה. אז אני אגיד לך שאלה שעובדים הכי קשה כרגע. בהסברה זה אנשים שאחראים על טלגרם. אוקיי, מה שהולך בתלג טל פריפר טל זה חופשי חודשי, מה שנקרא מתחילת המלחמה. אני סירבתי להיכנס לטלגרם יש לנו שני אנשים שעובדים על הטלגרם, זה אנסנסיות זה וידאואים מזעזעים, ואני לא רוצה להגיד לך מה הולך בצד של החמאס מה הם מעלים. אבל אלה באמת האנשים שעושים עבודת קודש.
אני שואלת את עצמי, אבל לא נגיד אם את היה לך חבר מאוקראינה והוא היה בא ומבקש ממך לשתף איזה. סרטון. את זה, למה זה סטורי? זה עולה לי כסף אם אני מאמינה בזה, זה עולה לי כסף ואני בטוחה גם שעשיתי את זה בעבר. כן, מה זה סטרי זה 24 שעות, למי אכפת? וזה מה שמפריע לי. אני עדיין לא בטוחה אם אני אעלה את הסרטון הזה, שבעצם אומר לפרנז אנד פעס שלי, או קיי מחול, אוקיי? ובאמת יש לי הרבה ברזילאים עם אוונג'לים. הם אוהבים את ישראל, הם לא מפסיקים. להם היסטורי שלך. זה כאילו בא בטענות לאנשים.
לחברים ספציפית שלי שאני אומרת לך. יש לי עשרות הודעות מאנשים שהיו איתי מאז דררום אמריקה. אני בוכה להם בהודעות קוליות, אני מספרת להם על הזוועות באמת הם רק שולחים חיבוק. אני מבקשת מהם לפרסם הרבה, פשוט לא עונים לי על זה, עונים לי על ההודעה אחרת אבל לא עונים לי על זה. חוץ מברזילאית אחת שכבר די חשבתי שאנחנו לא נהיה בקשר שפרסמה. אוקיי כן, אני עדיין לא יודעת אם אני אפרסם את זה. אני אראה תמיד, הרגשות האלה צפים לי ככה לקראת הלילה, ואז אני כזה מקליטה סרטונים.
ואז אני אומרת אל תעשי דברים לקראת לילה. מישהי כתבה לי באינסטגרם קשה לי. שחבר שלי בשטחי כינוס בדרום, אני לא מסוגלת להתמודד עם הדאגה אליו מזעזע. מה אני אגיד לך? זה חור בבטן. אני חושבת שברגעים כאלה. זה שאת עם בן אדם כאילו אני מקווה מאוד שהיא לא לבד בבית, זה בטוח בטוח בטוח כי אני אומרת אם אני שאין לי אף אדם שאני מכירה, קשה לי להיות לבד בבית. אני כל היום על הוואטסאפ ועל האינסטגרם והזה. אני אומרת אני לא מדמיינת כמה לק. שם להיות עם חברים, נכון?
יודע אם חברים ולא יודעת, אני מניחה שהוא מדבר מתי שאפשר. לא יודעת, זה קורע את הלב ואין לי מה להגיד. אין לי פה איזה פתרון. אין לי, מה?
אל תרגישי אשמה, אבל אם יש לך רגעים של הסחת דעת אני מהיום השני של הלחימה ולקראת הלילה, לילה קודם לא נרדמתי, פשוט לא נרדמתי, ואז שכבר נרדמתי אמרתי, התעוררתי בשלוש בלילה חשבתי ששב בבוקר פשוט התעוררתי, אני באה, אני רואה 3 בלילה אני כזה, מה נסגר איתי, מבינה יום למחרת לפני שנה שמתי לי סדרה בנטפליקס, את מבינה, הייתי חייבת כאילו איך שהוא להחליף את האימג' אחרי הסדרה שמתי לב. המדיטציה אני העליתי לכם לסטורי בנות יש מדיטציות בעברית. האפליקציה של מיכל ינאי. אני רואה אני מקשיבה.
את יודעת, תקשיבי. האפליקציה הזאת עזבי שהיא גאונית בכללי כן, עכשיו שהיא פתוחה הרבה תכנים ב פתוחים. אני בדרך כלל אני מקשיבה לכאלה שבאנגלית כי זה מה שיש בספורטיפיי. זה הכי קל לי ואני אגיד לך את האמת בחיים לא יצא לי להקשיב למדיטציה יותר מחמש דקות כי תמיד הייתי נרדמת עכשיו בלחימה. זה היה באמת הזמנים היחידים שאני שומעת את העשרים דקות. הטלפון נכבש לכם? טיימר למטה. שאתם יכולות לכבות ואני, כאילו
ממש שמעתי את כל המנדטציה. עדיין לא נרדמתי, אבל זה באמת זה כן עוזר, אוקיי, זה לפחות כדי שלא יהיה לך סיוטים בלילה. אני בן אדם, שכאילו מהארי פורטר יש לי סיוטים. בואי, אז כאילו. אני ממש חמסה, אני בן אדם עם בעיות שינה בקורונה לא יכולתי להירדם אחרי שהכלב לא תוצר לי. איזה שנה הייתי על מלטונים בתקופות קשות ופה אולי זה באמת כי אני אני חושבת כי הייתי באמת מוקפת אנשים, והחדשות מעייפות אותי נפשית ופיזית, אני עייפה, אני מרגישה שאני. מתעלפת למיטה, אני קורסת עליה ממש.
יופי, אבל אני אגיד לך מה הבעיה זה. יש איזו אשמה של אם אני במיוחד היא אם היא אומרת חבר שלי שם יש לכן איזה אשמה שאתם לא מול החדשות או יש לי חברים שגרים יותר צפונה באזורים ללא שום סיכון. אז מה, הם ילכו עכשיו לים? כן, לכו לים, לכו לים, תעשו מה שאתם צריכים לשמור על החוסן הנפשי שלכם כדי להיות שם אחר כך. אולי בשביל אלה שהחוסן הנפשי שלהם לא משהו. לא כי גם החיילים המדהימים שלנו. ששומרים עלינו עכשיו, אם הם היו פה היינו רוצים שהם ילכו לים, לא היו רוצים שיחבלו, להפך. זאת הסיבה שהם עושים את זה.
זה הכול איזון, אתה שומר. אני מתי שהוא ישמור עליך בחזרה. איכשהו זה מעגל. אני רוצה להאמין. כן, אני סתם עשיתי טיול עם הכלבה. שאלתי שאלה, יכולתי באותה מידה באמת לבכות כל היום. זאת הייתה התוכנית שלי. וזה לא היה. בסדר בדיוק, זה לא היה אומר שנכשלתי בתור ישראלית היום. זה מה שזה, זה לא אומר כלום. תעשו מה שעושה לכם טוב לי ספציפית, עושה טוב כל היום לשבת על הוואטסאפ, לראות איך מלא פוסטים עולים לקבוצות, מה הבעיה.
בגלל ששום דבר לא מרוכז אף אחד לא מקשר אז היפות של תל אביב בעלות בפוסט והם לא יודעות שיש לינק פה. וזה את מבינה. כל הקבוצות האלה אין אף אחד שמקשר את יודעת מה אני עושה כל היום אני פשוט עוברת על הפוסטים ועונה להם, אה, ראיתי פוסט כזה, קחי זה המספר. גם אני מנהלת של אמהות לא אוגרות את מבינה שלכיכר רבין ושל עוד כמה קבוצות בתל אביב, אז כאילו זה הרבה בירוקרטיה ולוגיסטיקה, שזה מה שהיידו חסט? את מבינה, זה אנחנו איידס בסט כל היום, להיות בוואטסאפ ולשלוח אנשים ולשנע את הזה הדירת אייר בי אנד בי שלי.
זה גם לאו דווקא את יודעת מה שאני למדתי כי אני ראיתי אנשים בסטורי ואני כזה יואו כולם עושים דברים ורק אני כאילו מרחמת על עצמי ובוכה מול הטלוויזיה וכולם כזה אורזים וזה ואז. כששאלתי לאן להגיע לאן זה אמרו לי אמרו לי לא צריך, לא צריך. יש מלא. ואז מה עשיתי? פשוט הגעתי פשוט הגעתי. ברגע שרואים בן אדם אומרים שטפו ידיים, קחו כפפות. בואי, אבל אני כן. אמרתי לחברות כאילו ביום הראשון אמרתי להם תקשיבו, זה לא ספרינט, זה מרתון. את לא עובדת? את מדריכת כושר יש לך עכשיו יש לך עוד לא יודעת כמה זמן את קריאת
הלימודים את תהיי מובטלת. אני גם כרגע לא עובדת. יש לנו את הזמן הזה עוד יומיים, את תראי שעוד פעם יצטרכו באקסל תל אביב, בדיוק אז כאילו חכו תשמרו על על החוסר, תעשו מה שאתם צריכות כדי לגרום לכם להרגיש טוב שוב אם. זה באמת להתנדב וזה מה שאתם צריכות שאני יכולה לעזור לכם. נמצא לכם לא? וכמה שזה נשמע נורא, סליחה לפעמים להרגיש רע עושה להרגיש טוב לפעמים לשבת ולא לעשות כלום, עושה להרגיש טוב. זה הכל כל. ההתפרצויות. בכי שלי. בסוף יצאתי מהם מחוזקת.
כן, כן, מי שכתבה לי דברו על סיפורים מחדר המדרגות, כי את יודעת, זה מצחיק כאילו הרבה משפחות רוצות פה חדרים עם ממד. אני שמה אחרי אני עשיתי מלא לינקים בפרופיל האישי שלי לבתים, מארחים מתארחים וזה כי יש באמת מלא יוזמות. אף אחד לא יודע איך מגיעים אליהם. ואמרתי להם אתם חייבים להבין, תושבי דרום אין לנו ממדים בבתים. אנחנו לא חיים את המציאות הזאת. אין לנו, אבל מצד שני אין לנו הרבה אזעקות, אז אתם תשרדו את זה. את מבינה? אז כאילו באמת יש, אבל מה שכן יש לנו זה סיפורים מחדר מדרגות. מה יש לי?
אני חדשה בבניין הזה, אבל אני גיליתי שהממד המקלט השכונתי הוא בבניין שלי עממה ביום יום. יומיים הראשונים הוא לא נפתח מהבניין עצמו. היינו צריכים לרוץ פה לפיצלה. אויש כמה טיפשי. את רצה כאילו ממש כזה את הפינה של הרחוב. את רצה. ואז כזה אני רצה ממש מכוער. ואז הוא מחזיקים את היד שלך. אתה מבין שלא יקפצו. ואז את מגיעה לשם. ואז יש כזה פקק במקלט ואז המקלט. בואנה, תקשיבי, את לא מאמינה פה במקלט, כי יש מלא מלא אנשים, אז עד שיורדים למטה. אבל הם לא רק מהבניין. זה גם מהצדדים יש פקק.
גם אני קלאוסטרופובית זה ממש לא שילוב טוב, גם טילים וגם קלסטרופוביה. וככל שאת יורדת זה איזה 3 קומות לרדת למטה. אין אוויר והאוויר דחוס, לח. כזה דוחה כאילו את חייבת להתקלח אז אני תמיד נשארת הכי בחוץ וכולם כזה, מה קורה? אני מרגישה כמו מארחת בבקשה. למה היא לא נכנסת? נשמה? אני קלסטרופובית ולא אכפת. אתה לא מבין. יו, וואו, אבל יש סיפור מהחדר מדרגות. אני חגית גינבורג פרסמה שפינו כמה כלבים יתנו נחיות לחיות.
אשקלון לכפר רות למודיעין הלכתי. אספתי אחד, אמרתי להם, תביאו לי את את מה שאף אחד לא יקח, מה שנקרא, סתומה. כל הזמן היא עושה את זה. עכשיו לקחתי כלב גם זקן מים במוח. שא תתבלבלו, הוא לא סובל, דיברתי עם ידיד שלי, וטרינר, הוא לא סובל, אוקיי? באמת יש לו מים במוח. יש לו מים במוח, אחותי, מה מסתבר? שאם דווקא שיש לך מים במוח פחות. אתה סובל מכאבים ודברים כאלה, אבל מה זה עושה לו מעין? הידרותרפיה, כן. ממש ככה, אחותי. עכשיו אני עושה לך. כזה? בקיצור, לקחתי אותו הכלב היה לו איזה בעיה ברגל עשו לניתוח הכלב
במצב מצוין. הרגל שלו בריאה, אבל הכלב הולך לך כמו את לא יודעת? אני לא יודעת. הוא מסטול. את מכירה את הסרטונים האלה של כלב פיטבוש שבטעות אכל ערבוב. הכלב מסטול וכמו טיני, זה מדהים, זה מדהים, כאילו כמה אתם הכלב הראשון שלך, הוא גם יהיה הכלב התמיד, למרות שאני תמיד עם כלבים קטנים. כן, זה כלב 19 ק"ג. הכלב הזה תמיד הולך לצד שמאל, בדיוק כמו טייני, לא יאומן. הוא מחרבן ומשתין כמעט בנקודות של
טייני טייני סימן אותם כפרה עליו. זה מדהים, באמת, אבל מה שרציתי להגיד על הכלב הזה שיש אזעקה הוא בהתחלה לא יודעת אם הוא יודע להעלות מדרגות ולרדת הוא סירב. אני רואה. למה? כי אזעקה הזאת אתמי זאת הייתה אזעקה שנייה בתל אביב, אבל שתיים ברצף ואז אני. אחרי הראשונה רציתי להיכנס להתקלח, אז כבר הורדתי את המכנסיים ואז יש אזעקה. אני מתחילה לשים לו את הרצועה. העליתי את הסרטון הזה לאינסטגרם שלי ואז אני כזה פאק פאק פאק, אני
עם תחתונים. הורדתי כבר את המכנס, אני חיית פתאום, אני מתלבשת, האזעקה כבר הרבה זמן, אני לא יודעת, אני לא מכירה את זה שהאזעקה היא דקה וחצי, אני לא יודעת את הזמנים חברה אני לא בדרום ואני פשוט הרמתי אותו. והכלב השתי להשתינה עלי ועל כל המדרגות והמדרגות והמדרגות שלנו חלקלקות. סיוט אשתי נעלי שבורח. לא יכולתי לכעוס עליו, אבל הסיפור לה יותר טוב משהו לדיירים אמרתי, וואי הוא השתינה עליי קוסמת. למחרת הלכתי לבקר משפחה מאזור משפחה. כאילו משדרות שפונתה לעזור לאחותה
והיה להם שמה גם כלב בנות. את יודעת, מאלה שנראים כמו בובה. הרמתי אותה יש שניצל שתי נעליים. למה? מה, מה יש בך שגורם להם להרגיש בבקשה? קרקע פורייה לשעה למתן שתן. גם לא הרמתי אותה, ישר נתתי לה להתרגש מאיתנו, ואז הרמתי אותה, הנה ישתי עלייך. אחר כך הייתי עם השתן הזה שעתיים. יו לה, לא יכולת לנקות? לא זה היה טיפה על החולצה ממש טיפה, כי זה כלבה, פיצית זה כלבה של 3 ק"ג, ואז לקחנו אותם לגינה וזה שיחקנו איתם כדורגל וזה היום השקתי לה. את יודעת מה הילד החמוד, אמר לי שמה. אמרתי לו, מה אתם הכי רוצים?
אז הוא אומר לי. אני לא רוצה להגיד אמרתי לו לא תגיד לי יל יד בן 15 16. עכשיו אני לא רוצה להגיד. אמרתי לו למה? כי זה חצוף מצידי. מה הוא רוצה? אמרתי לו, מה אתה רוצה אליה? תגיד לי הוא עושה לי ראיתי הכי רוצה משקולות, אבל זה חצוף מצידי להגיד חמוד, מה את חושבת שהיום מגיע אליו? משקאות? מאיפה הבאת לו? אמהות, לא אגרות, אחותי, מה שצריך, אנחנו משיגים לך. אתה רוצה משקולות. כדי לשמור על השפיות שלך מה שאתם רוצים. בן כמה הוא? בן 15, 16, כמה הלכתי. קניתי להם כאילו חוברות כאלה.
יש במקס חוברות בשתיים וחצי שקל חוברות. שקלים של תביעה. וואי, פתאום אני מגיעה. אני רואה 3 גברים אני אומרת, מה את סתומה? כאילו לא שמת לב שהיא רשמה לך בנים ובת אחת היא רק הנחתי את החוברת הבן 14 לוקח מתחיל לצבוע. הם היו כל כך צבעים כאילו לשחק והם לא רצו לרדת למטה ולגינה ואני הכרחתי אותם. כמובן הייתה אזעקה תוך כדי עזבי, אבל הכרחתי אותם לרדת למטה ואת רואה אפילו האמא, האמא בגילי, אחותי.
האם הם בגילים 4 ילדים בגילי, אפילו איש שירדה איתנו בסוף גם ירדה איתנו וישבה איתנו בשמש והיא רק זה שהיא פשוט רצתה לספר לנו מה היא עברה? מבינה. בקיצור, מה שרציתי להגיד. סיפור מהחדר מדרגות אני במונולוג פה כן. בנות, אתן לא מכירות. אתן חושבות שאתם מכירות, אבל אני בדרך כלל העיקר אל הא ותורחים? אנחנו מגיעות בחדר מדרגות, לאזעקה הראשונה נגיע שליח ערבי לחדר מדרגות שלנו עם חבילה חבילה בגודל שנראה שמישהו יש לי חבילה. אחותי, אני מסתכלת עליו. אני רואה שכולם יורדים.
יש אזקן, אני אומרת לו תגיד לי, למי אתה צריך? להומרת לו זה נראה לך מתאים עכשיו? שאתה פה, אני תמימה. אני גם באמת כאילו לא יודעת. אני גדלתי ליד אבו גוש, אחותי אני לא. אני גדלתי עם ערבים, אני לא. כן, אני לא. בקיצור, אני רוצה לה. תגידי, למי זה? וואלה הביא את זה לשכן בדיוק ירדה ואז הוא בא לצאת. אז לקח אותי. אמרתי לו תישאר פה תעמוד. אם היית רואה את המבטים שאחת הבנות אצלנו נתנה לו, נראה לי מזה. מה זה? ישבנו בקבוצה, אחר כך ראיתם את המבטים וזה אז מישהי רשמה. נראה לי יותר פחד מאיתנו מאשר שאנחנו.
פחדנו. את מבינה בקיצור. אז זה הסיפור. מדרגות שלי וזה. ממש קיוויתי למצוא שכן חתיך, בגלל שאני חדשה פה. אני לא כזה מכירה או מי שיש בה סביבה. אני כזה זה בעיה. אני לא אשקר שאתמול בא. מישהו, מה קרה? מישהו בא לשנע ממני דברים? יצאתי אליו עם פיגמה כרגיל עם איזה חולצת קריפטו עלובה וכמובן הראש בשיער בגולגול. למה עשית החלקה הסתומה? למה עשית החלקה כדי שתוכלי ללכת עם השיער? ככה חלק למטה אפר טסט קלאס ואפס מאמץ. בא הולך ומוביל, פתאום תחת מנורת הרחוב. אני רואה שיש פה. זה איזה צארל.
כן. פתאום אני כזה מעמיסים תאמיני, מקלה, ואז אני כזה מפזרת אמרתי. לו בשלמה מושון. ככה כן, אבל לא. יש לי סיפור יותר מטורף. אני יום לפני הלחימה. ביום שישי בערב היה לי דייטים, ברזילאי, ברזילאי בן 42. הורדתי במבל כדי שהחברה השניה שלי תוריד היד שחברה ברזילאית ועשינו כאילו היא תורידונג. אני אוריד במבל ונראה מה יותר טוב. שלא היה לי במבה פעם אחת בחיים זה הייתה בן 42. לא יודעת מה בכלל הוא נראה כזה טוב בתמונות? אני מגיעה לבר חתיך, על חתיך, על אחותי בכלל, אבל לא נראה שהוא בקטע שלי. לא יודעת.
לא שואל אותי כלום עליי. אני יודעת שאמא שלו נפטרה שנה שעברה, אני יודעת מה אחותו עושה. אני גר בהולנד, אני יודעת הכל, הבן אדם לא יודע עליי כלום, לא יודע שיש לי פודקאסט, לא יודע, לא יודע עליי שאני בכלל מדברת על ספר. דייטים הכי טובים כי הם מדברים על עצמם כל הזמן הם כזה. וואי, היה לי ממש מעניין כי. דיברת על עצמכם למרות? אני ממש יודעת שאני רוצה. אני יודעת לסתום ולשאול שאלות. אבל וואלה, רק אחרי זה את התמי שכאילו הבן אדם. לא ידעתי כלום. בקיצור, חתיך, חתיך, חתיך, אמר
אבא, מה אני ביום אחרון כזה? שאריות של מחזור נקרא לזה, אבל זה לא מה שימנע ממני. אני אחרי דוקסיטינג עם כלבה, הבית במצב היא הייתה עולה לי על המיטה, הבית במצב שאני לא ישנה על המיטה הזאת, עזוב עז איז אני. לא ישנה השאלה אם חולצה או התחתונים. אני לא רוצה להיכנסויסה, אני לא מוכנה. אני צריכה לסדר את כל הבית. חיכיתי שהכלבה תלך ואני אנקה את כל הבית. הבנת? אז אני אמרתי אין מצב שאני מביאה אותו אליי הביתה, כן, ולמה יש מחר הוא פה עד יום שלישי? את מבינה? בקיצור, מזמנת אותי שמה אני לא.
יאנה אבל היה נייס נשיקה טובה. טעימה, תקשיבי, עד שלא נישק ברזילאי, לא נישק בכלל. כן, כן, כן. כן, לא היה לי. תקשיבי באמת. רגע, מה זה טוב? הוא פשוט הוא, אם מישהו היה יכול לראות איך היא מסתכלת עכשיו על הכרית, לא יש את דובונך, לא? תקשיבי, הוא באמת היה חתך כאילו היית? צריכה להעביר על המדרכה. אז זהו גם שמה זה. עכשיו, מה הוא אומר, תקשיבי למה זה אירוני, מה הוא אומר לך בדייט? אני אחזור לפה בדצמבר לחודש אני חייב לברוח מהקורס של אמסטרדם.
וזה, וזה וזה, ואז אני אומרת לו כן, והוא אומר לי, את יודעת איך אני מרגיש, בטוח פה הוא מדבר איתי. כל עדיין נכנס. לנו ראש בירות, אחותי, את לא מבינה. אני אומרת לו, כן, אתה יודע, אבל לפעמים, כאילו אנחנו חושבים בביר גארדן, אמרתי לו אפילו מאנס סגור, אני הייתי פה ואני וידיד שלי. היינו צריכים לרוץ בגלל פיגוע טרור והאומה פה היה וזה וזה אמרתי לו לא. זה אנשים רצו, ואנחנו התחלנו לראות והוא בהלם. הוא אומר לי, לא, לא, אבל נראה לי שאתם לקראת פתי. עכשיו הכול רגוע, את מבינה כאילו חי בסרט.
האו דמק הביא כן, אבל בסדר. תראה, אני לא יודעת. בדרך כלל, כל קיץ יש מבצע. ככה אני אומרת לו וכבר היה רקטות מבינה, ואני אומרת איך? איך? בבוקר. שבת בבוקר אני שולחת לי הודעה בבקשה למוד את דאוש, כנס להתחבא תתחבא, וההוא אומר לי יצאתי בשוק. אני רואה פה אנשים יושבים בבתי קפה. אמרתי לו זה בטח תארים, אחי זה לא. דיברתי איתם מאז. ביום לקראת הערב הוא אמר לי קוסם, רציתי ללכת לחוף, אני מאוד אגואיסטי איזה חרא אני וזה, ואז לא דיברתי איתו. איזה יאמר מה הוא כבר חזר?
הוא כבר חזר. אני בהתחלה אמרתי לו תקדים את הטיסה אז הוא אמר לי מה חשבתי שאת מחבבת אותי. אז אמרתי לו אני מחבבת אותך עד כדי כך שאני לא רוצה שתמות. את מבינה כן, אבל בסדר. אז אני רוצה לשאול אותך שאלה כן, האם את חושבת שזה סבבה? לנצל את הסיטואציה ולסמס לאקס שבמילואים. וואו. הרי לכולנו יש, אני אפילו הגעתי. לנשים, אני באמת אומרת לך אני באמת ירושלמי ירושלמים, כן מבינה ואין לי חברה. יש לי החברים שלי, באמת, סימה לו. אז בא שואל אותי, הכלבה. רציתי, אני קיוויתי שאת כמוני אני.
אגיד לך מה אני ביום הראשון מישהו עושה הלך לינג'ודה לא. הוא מצא אותי מבמבל. סליחה, אני כבר, אין לי אפליקציות. עכשיו יש לי רק את במבל. הוא מצא אותי בבאבל ושלח לי הודעה בפרטי, וגם חברה שלי הברזילאית גם שלחו לה תוך כדי. השעות הראשונות של הבוקר אני יודעת הכד, מסמס, אני אומרת. הם לא ידעו מה קורה, אבל את לתוך הלחימה כבר את שולחת הודעות. המרחק. רציתי לוודא שהכול בסדר. תראה. מצבים כאלה את אומרת אין משחקים די אין משחקים. אני באמת אוהבת את הבחור הזה ותמיד תהיה לו פינה אצלי והוא אף
פעם כזה לא מעלה סטוריס. ואז ראיתי שהוא העלה ואני כזה. יודעת אם הוא רובק בכלל. מה אני? רוצה להאמין שכן אני רוצה להאמין שכן. אני. כאילו אומרת כמה נחמד זה למילואימניק לקבל הודעה ממך ברור. ברור, אני בטוחה שכן. כמה נחמד זה כאילו אני כן מאוד אוהבת. שאני לא זוכרת איזה סטוץ קטן כן כתבו לי סטוצם כן. גם שמישהי כותבת לך. שמחה, בסדר, כאילו, איך אתה כזה? תשמע, אני אני לא. יודעת אם הצד השני זה לא. אני בטוחה שכן היה לי נחמד. אני בטוחה לי נחמד פחות.
היה לי נחמד שהוא אמר שהוא לא רוצה לפרסם כלום, אבל כן. אני בטוחה שכן. אני היה לי חתיכת חודש כי אני הייתי במרקש ברעידת אדמה. הייתי. זוכרת? הייתי במרקש בחופשה קצרה, כזה בספונטנית עם אבא שלי, ואז היא הייתה את הרעידת אדמה מפה לשם הבחורים שכן יצרו איתי קשר ושאלו אותי אם אני בסדר. לא משנה כמה זה היה רלוונטי או רחוק או קרוב או כמה הם מעקצצים או לא. זה עשה לי מאוד מאוד נעים. כאילו הדאגה. היא עשתה לי מאוד מאוד נעים, ובגלל זה גם הרגשתי בנוח כן לשלוח את זה. אז אני אומרת. זה נראה לי החלטנו שכן.
עם השאלה עולה כן לשלוח, פשוט לא, יש לפעמים כאילו שגברים שולחים לך. אני לא יודעת כי. זה כבר ידוע. אני התלוננתי. על זה, בגלל שזה היה בחור שלא מכיר אותי, את יודעת, הוא מנסה להתחיל איתי ברגעים כאלה שאני כזה בסטרס. אבל זה אנשים שמכירים. לא סתם בשביל פלייר באמת ובתמים אם את אוהבת את הבחור למה לא לשאול, אתה בסדר? אני חושבת עליך. אני מתפללת בשבילך, לא יודעת בשפה שלך. זה לא לא. יודעת. לאמץ חייל, לאמץ חייל. איזה יוזמה מבורכת, וואי, לאמץ חייל שפשוט הם יקבלו פשוט הודעות,
היי, זו אני מאברכה אני. זה נעשה כישורים. נעשה את זה. כל בחורה לשלוח לחייל צ'יק שלה. תגידי אמרנו? יש הרבה כאלה שמרגישות לבד. אני נגיד כן, התראיתי עם חברים ונפגשנו ככה. זה באמת עוזר. זה נורא קשה לישון לבד. אני שמתי לב פתאום הפחד הזה שיקרה משהו לא יודעת מה ואני, לבד בבית. כל רעש מקפיץ אותך נכון פתאום את שומעת רעש בחוץ. מה? קורה אני חדשה פה בדירה ולא רואים, אבל יש פה מלנת אלפים חלומות ופתאום יש הדף, אומרים ראיתי בקבוצות בפייסבוק שזה מאז, זה הדף בלי קשר לבומים ופתאום.
לי זה רועדת. פתאום החלון רועד מה זה. אנחנו לא רגילים לזה, אבל אני כן מכירה שחברה ששותפות לו היו בחו ל, ופשוט כל לילה ישנה כבר חברה אחרת וזה עוזר, אל תחששו לעשות את זה גם אליי. תבוא. פעם אחרונה, חברה נכנס לכם, כן? מה מרגיע אותך בימים האלה? מרגיע אותי בן אדם בת אדם עם סמכות. שאומרת לי שיהיה בסדר, מי זה באמת? זה משהו שחיפשתי. בהתחלה זה היה דובר צה ל שלא הכרתי אותו אבל אני כזה. או-קיי, וואלה. ביום הראשון אני ממש לא אני. ביום הראשון מאוד ביקרתי אותו. אמרתי למה הוא מדבר ככה? קצת חלש, אוקיי?
ביום השני הוא. דיבר נכון, ואז ניחם אותי נורא. נפתלי בנט מאוד והאריות שלו, ונאום האריות והוא מתראיין, וזה שהוא מתראיין, והוא אומר הלכתי לפה, פגשתי את יהודה זה. הוא זוכר את השמות של האנשים. הוא מכבד אותם, הוא יודע איפה הוא שירת ואיך הוא נפצע. הוא הבן אדם הזה, הוא גם מנהיג והוא גם אדם עכשיו. יפה, אמר. וזה מה שאני תסחוף אותי, אבל תהיה אדם. תהיה אדם טוב שאני אראה את הכוונה שלך. בעיניים וזה מה שהנשים רוצים לראות, בן אדם אנושי שכואב את הכאב. אבל יש לו גם פתרון.
הוא גם אומר אני כבר לא בכיסא של הממשלה, אני לא אתן לכם פתרונות. אני חושב שאפשר לעשות ככה ככה וככה, אבל אני לא אבוא ואגיד לכם מה? לעשות? שסיפרנו איזה שם. ואז רחל עם העוגיות התנחת מדהימה. את רחל אני ראיתי היום את הסרטון. איך היא נפלה לידיים של הבן שלה שזה רק מראה את החוזקה שלך שאנשים לא יחשבו שהיא הייתה באיזה שהיא, הדחקה. היא הדחיקה. עד לרגע היא תהיו. ואני אומרת מי זאת באמת אשת חיל, אני פשוט נדהמתי מהעוצמה שלה. אולי תגידי יש דברים?
שלי זה בן אדם, זאת הבן אדם שלי וזה גם מה שהבן שלה בחד משמעית. זה גם מה שהבן שלה אומר אתם לא מכירים את אמא שלי, אימא שלי כזאת המלכה של הח. נכון? היא כמו שהיא דיברה בראיון. ככה היא מדברת בצרכנייה, וככה היא על הקולנועית, וככה היא ככה. היאטורפת. והאדם זה כאילו לזהות איזה פרצה בשמיים אפורים ולקחת אותה. זה ממש ככה. בואי נדבר על עכשיו שכבר יש קצת, בואי נדבר על ביידן. אני כשאמרו את הנאום של ביידן, אני חיכיתי לו נורא. איזה 10 דקות את יודעת כזה שהוא יעלה? אני פחות נאום שלו.
כן, באמת הפעם הראשונה זה היה בלחימה, אז ביידן. קודם כל כולם יודעים שהוא נורא נורא מבוגר והוא גם כשהוא מדבר היסל כאילו מתבלבלות העמילים היה איזה נאום אחד שהוא עשה לפני כמה זמן שהוא ניקר הוא כמעט בירדם. זה מה שאני יודעת על ביידן שהבן אדם עם רגל בקבר. לא לגמרי איתנו, הוא לא ברור נורא נורא פחדתי שבנאום כל כך קריטי בהיסטוריה שלנו הוא יאבד את זה, ואז רגע שהוא גירד באף באף. אבל הוא היה על זה והיא דילבר ממש אני הרגשתי. בטוחה, אני מעוהבת ממש, ביידן לשלטון למה? כמו שאמרת על בנט הוא מנהיג, אבל
הוא בן אדם. איך הוא מקשר? איך הוא עושה אנקדוטות לחיים האישיים שלו, שהוא לקח את הילדים שלו לראות מה עבר בשואה, איזה בן אדם, איזה כוח, איזה עוצמה, איך הוא מקשר את זה. לגולדה. גולדה גמרת אמרתי. הוא הכיר את גולדה. של שחולקים קיבוץ עודד בן עמי, שידר במלחמת. את מכירה את מדהים? כאילו אני באמת הכישורים שהוא עשה, ואת חבל שאתה אומר לי כן. את יודעת, יש לו כותבי נאומים. ביבי. ולביבי, בואי אחותי ביבי אמור להיות אחותי, לומדים את התנועות גוף של ביבי. באוניברסיטאות לומדים על כמה הוא זה.
ואני לא אשקר שציפיתי קצת יותר לה, הן ג'טרס קצת יותר לתנועות ידיים, קצת יותר לתנועה. עממית מביבי. כן. כי ביידן וביידן נתן לי את התת. מה אמרתי? הוא כמו קלינט איסטווד, אתה. שהולך להציל אותנו מהאיש הרע. איך הוא אמר זה זה פה, בכיתי, נשברתי. הוא אמר הרצ ברוקן, ברוזולב איזה קליר. וזה פשוט לתת במשפט אחד את מה שאנחנו. כולנו מרגישים. אנחנו שבורים, אנחנו מנופצים, אבל לדעת שיש לנו איזה שהוא פתרון ברור זה וואו. אחותי, הוא אמר משפט, אני גם אני עכשיו כיהן, שלחתי להם את זה, הוא אומר דוד נתיניק קומפוס.
מה עודסע ישראל אוסטרליה. וואו, וואו, וואו. וואו. כמה משפטים שיזכרו על. הגולדה שהם באו להצטלם הוא אמר. סליחה, היה שמה? כל רעש אנחנו. בסוף הלב שלי דופק, הוא אמר גואי, וואו, מידינג וזה. ואז, גודה, אמרה, הוא אומר תקפקצ'ר ואז הם עמדו. ואז היא אומרת אלותר, אז הסיקול וואן וויאב נו ורסט גווא. איזה מתאים. איפה? איפה אין באמת? אני רוצה לדעת, אפשר להצביע בשביל ביידן. באמת אני מאוד. אני מאוהבת בגבר בקלינט איסטוד המודרני הזה באמת. שהוא יודע שהוא הרים לקול ישראל
את המורל זה בדיוק. מה שהיינו צריכים את יודעת, חברה שלי אמרה לי לא הבנתי למה הוא נואם שוב. אמרתי לה לא, את אולי הוא אוהב לדבר איתנו, אבל זה באמת זה אכפת לו כי אכפת לו. אמרו שהיה איזה היה שולחנות עגולים של מלא ראשי קהילות יהודיות בארצות הברית, לדבר על האתגרים ומה אפשר לעשות ומה קשה וזה וזה והוא הצטרף איזה בן אדם אני לא יכולה יוסף חדד. מה איתו, אני חדשה איתו. שרה, גם אני חדשה איתו. עכשיו אני התחלתי לעקוב אחריו
בלינקדאין. שרה אזברה חדשים מבחינתי, נועה תשבי, הלוואי, אבל נועה ת היא תישאר נועה תישבי מבחינתי שתמלא מה הסף. זמיר עשה בניו יורק שתעשה. את זה? כן, כאילו. מה? מה לא להיות, מה התפקיד? כל סוג כן? כל שתעשה את זה. אבל הממשלה הזאת הורידה לה את התפקיד הזה. זה הרי היא עשתה משהו כזה. לא היה משהו משרד החוץ. כדי שזה כן היא בכלל. ישנה. הבחורה הזאת ישנה. אגב, אני כן רוצה להגיד לכם שאני עושה לייקים למלא חברים שלישי. שהם בלוגרים, וזה אבל מי שבאמת צריך את החיזוק שלנו זה האינפלסרים מחול זה נייטבאז.
האוסטרלי הוא ממש עובד בשבילנו. נסה לי לבכות. את יודעת שקשה לצפות בו כי ככל פעם זה כאילו אני זוכרת אותו בתור ערפאת? אז לא ראיתי. ואז אני עדיין לא סיימתי. לא ראיתי אז בן אדם היה הרפד חברה. אני אבדע מהממת הזה של אוסטרלי. ואני פשוט אוסטרלי. הוא אוסטרלי ועשבנו שבאוסטרליה. את יודעת? הם סבבה והכל. אבל הוא שם המחאות שהניפו דגלים ואמרו, גסדה ג'יס, הבן אדם הזה, ונועה תשבי, לא עוצמים את העין, הם די אאוט מול הרינגלייט, מקליטים מערבים את כולם באמת. תקשיבו להם, אוקיי?
אני חושבת. אז קודם כל, אני גם חשוב להגיד אם את אומרת הגיבו. אז אפרופו אלגוריתם, אז לא לנהל שיחות עם כל מיני כאלה של. אני מוחקת את באסט ריפורט את ריפורט, אבל זה לוקח יותר מדי ואין אפילו מה לעשות. אני אגיד לך את האמת הרפורטים האלה לא עושים כלום. מומחה אינסטגרם ויגידו לכם שאני רוצה להצטרף לאינסטגרם ישראל שם הוראות בדיוק איך להפיל. זה לוקח קצת זמן. יש עכשיו עוד איזה אתר של טוויטר. הטוויטר, זה זירה שקשה לנו
להתמודד בה, שעושה אוטומציה. אם היא מזהה טוויטר אנטי ישראלי היא את רק עושה כל. והיא כאילו כבר מג'נרטת לך תגובה? תגובה מאוד פרו יומנץ. אוקיי, כדי שלא תמחקו לך וזה ואני פשוט עושה שני קליקים הופ. פרסמתי תגובה ככה. אבל הרבה אנשים עם טוויטר זו הבעיה. אני כן יגיד, אבל שהאנשים האלה, שכרגע פועלים למען ההסברה הישראלית, אלה האנשים מבחינתי שאני רוצה לראות מחר בשלטון. אני לא אכנס לפוליטיקה, אבל אלה האנשים שעושים שתפקדו בזמן שהכי קשה לתפקד בו. או קי.
אין לי מה להגיד, אני מסכימה איתך, אני רוצה אותם שהם ישמרו עליי. אני סומכת עליכם. בכמה מילים להרגעה. אני כן אגיד שוב האינסטגרם האישי שלי תעשו לו יוט. כרגע זה רק סרטוני אצבעות, סרטונים שאפילו אני לא צופה בהם אז. לסוף. כי בגלל כל החוניקים שיש לי כל החוניקים, וזה באמת אני כן רואה. ירידה בצפיות באינסטגרם של בנות האינסטגרם של הפודקאסט מוקדש רק לסרטוני רגיעה. או קיי, אני רואה את ירידה כי זה לא מה שאתם דורשות. אתם רוצות כי אנחנו רוצים לראות. כי אנחנו הראש שלנו, מרותק לזה,
כן? אבל כל לילה אני מראה לכם 5. סטוריס של כלבלבים הפשוט ירגיעו אותכם יחליפו קצת את המראות. איך איך עושים את זה? אנשים אומרים להם אני לא מתחיל לחלות טלוויזיה, את לא מכבה את שמה את הטלוויזיה, על מיוט, את שמה סדרה בנט באייפד, או במחשב תוך כדי שהטלוויזיה דולקת. לאט לאט פתאום את יותר מרוכזת בסדרה, לאט לאט את מכבה את הטלוויזיה, את מבינה לאט לאט האימג'ים מתחלפים. אני עשיתי הפוך, אני עשיתי הפסקות יזומות בגלל שאני ממש מכורה. אז הסתכלתי על השעון, אני כזה עכשיו 20 דקות.
אני לא נוגעת בטלפון. לא נוגעת בטלפון עדיין. הטלוויזיה דולקת בטלפון. באינסטגרם אני לא נמצאת. שלה זה מאוד חשוב לעשות טקס שינה של חצי שעה לפני המסך מוחשך בפלאפון. אם תראו את הסרטונים האלה של הכלבלבים תדליקו לכם איזה סדרה רגועה אוקיי ורק אחרי זה כאילו החדשות צריכות להיות קבועות, לפחות חצי שעה, כדי שהמוח יוכל קצת להירגע. אני לא מצליחה, אבל אני נכנסת למיטב ושמה וואינט, כאילו. את נכנסת למיטה ותשימי בחלון אחד או ווינט, ובחלון יותר ממוזר נטפליקס, הנטפליקס דולק, תוך כדי
שאת גוללת בוויינט לאט לאט. אני אומרת לך, זה עובד לאט לאט. יהיו יותר מסוקרנות מפרנד מברוקלנא מסיינפלד מאשר מהכתבה, כי גם זה אנחנו כבר רגילים לראות את החדשות האלה. גם זה כבר מאבד את הצ'ארם שלו כביכול את ההתמכרות מבינה. אז זה הטיפ שלי אליכן. בוא נראה שעברנו על הכל, כל מה. שרציתי להגיד כן. אני כן אגיד שהפרק הזה שוב הוא לא מנותק לגמרי מהלחימה. יש לכם רצון להתנתק באמת לקחת לעצמכם חצי שעה שאתן רוצות להתנתק ולצחוק, פשוט לצחוק על חשש. יש את הפודקאסט שנקרא מה הקטע. קיבלת היום הודעה מחממת לב.
אני חייבת לקרוא לך. כאילו אמרתי מה עוזר לכם בלחימה? מי שרשמה לי להקשיב לפודקאסט השני שלך, אמרתי אימי יכולה, הלוואי, אני מנסה להקשיב לפודקאסט האוסטרלי שלי, שהוא מאוד מצחיק ולא הצלחתי שהייתי בנסיעה. מי שרשמה בפרק בכל בפודקאסט כל פרק בפודקאסט הסתיים עם קטע טוב חדשות טובות בלי קשר ללחימה. כן, ואנחנו. שאלתי בזה, מה הקטע הטוב זה אוטומטי? שואל. אז היא רשמה הפרק הזה תודה שנתתם על 34 דקות של אסקפיזם בלילה של נדודי שינה בתקופה מטורלת. הלכתי לצחוק בזכותכם.
כמו איזה כיף? אז אם אתם מרגישות שאתם מצליחות באמת אז אז שמה יש פרקים מנותקים. פה זה הפרקים האלה שהם עדיין מקושרים ועדיין אני מקווה שהצליחו לספק לכם קצת אסקפיזם קצת. איזה הזדהות? מי שצריכה עזרה, אני פה תפרקו לי אני חזקה, אני פה בשבילכם, אל תדאגו. אלעד. תודה רבה שהסכמת להקליט את הפרק הזה לפני יומיים לא הסכמת. היית עדיין במערבולת? שאני כן נורא ושאין לי מה לתרום, כי אני רק רואה שחורות, לא. אבל משהו קצת השתנה לי. באמת, אני מקווה השני.
מעכשיו אנחנו באמת אנחנו, אנחנו לא לוקחים עכשיו צעד אחורה, אנחנו רק קדימה, רק קדימה. אנחנו נראה את השבועות החטופים את השבויים אנחנו באמת אנחנו. מפה רק נתקדם. מבטיחה לכם, אוקיי, ומי שצריכה כמובן. מי שיש לה. היה ג'יק סמסרי לו. בשביל משהו סתם סמסי לו כי אתה טועף לטוב אותך גם פעם אז מה אכפת? אגב לאף אחד מהאקסים שלי אני לא מסמסת כן. אבל גם בקורונה כאילו לא היה אכפת לי באמת ברמה כזאת, אבל שוב אין לי מילואימניקים הם אמריקאים. למה הם לא עושים באמת סליחה עכשיו את אני מסיימת עם נוט של עצבים
למה הם לא סמסונג. לי מהאמריקאים כן. איזה חוצפה. עוד סיבה לקנות אותם, עוד סיבה לשנוא את שארמה ואת דיוויד אוראלי. באמת חסר בושה מחוקק מבחינתי מחוקים. בקיצור, בנות דברו אליי, תגידו לי מה אתם צריכות? אנחנו פה בשבילכן תודה לאלעד ותודה לכם שהאזנתם. תודה, חברות. בטוחים? ביי ביי.