הוא גר באוסטרליה, ובעזרת התובנות מנס חידוש העברית הוא מנסה להחיות שפות מתות של ילידי המקום, האבוריג'ינים - איך הוא עושה זאת, מתי הוא יידע אם הוא הצליח ומי למען ה' גוזר עליו קופון בכל התהליך הזה ואיך. *** אם מנתחים את נס חידוש העברית כשפת אם - האם אפשר לשכפל את ההצלחה בקרב שפות מתות אחרות? לפי פרופ' גלעד צוקרמן התשובה היא כן. לדבריו, לאחר שמבינים אילו דברים אי אפשר להחיות בשפות מתות - אפשר לדעת איך למקד ולייעל את מאמצי ההחייאה. פרופ' צוקרמן גר באוסטרליה (אבל גם בסין ובישראל), שם הוא מחייה שפות אב...
Jun 23, 2025•1 hr 30 min
האם היא מתקנת את העברית של ילדיה, כמה היא קיבלה בבגרות בלשון ("לא ציון טוב"), למה היא אינה ד"ר, ומי השפיע עליה ביותר בעולם הלשון – פרק אישי ומיוחד שעוסק בתחנות בזמן בחייה וגם בתובנות שלה על השפה העברית ועל הבינה המלאכותית. *** האם הוריה שלה תיקנו את העברית שלה והאם היא מתקנת את ילדיה ונכדיה, על אילו תיקונים שתיקנה בעבר היא כבר ויתרה, והאם באמת הייתה ועדה בקול ישראל שפסלה שירים בגלל טעויות בעברית - פרק מיוחד ושונה בקולולושה: פרק אישי עם רות אלמגור-רמון. על תחנות בזמן בחייה: ילדותה, הוריה, על איך ...
Jun 03, 2025•1 hr 25 min
"מרבה נכנסים מרבה דאוון" (ולא: דאגה), "באשתו אמרו קול (ולא: קל) וחומר באשת חברו" - על נוסחאות מפתיעות במסכת אבות במגוון תחומים: אוצר מילים, תחביר, סגנון, הגה וצורות, כולל מילים יווניות במסכת. *** נראה אם אתם יודעים: "לא ___ למד ולא ___ מלמד". אני מניח שרובכם חשב על: "לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד", אבל יש גרסה אחרת והיא: "לא הבוֹיְשָן למד ולא הקוֹפְֿדָן מלמד". בפרק מיוחד על הלשון של פרקי אבות שוחחתי עם פרופ' שמעון שרביט על הנוסחאות המפתיעות והלא מוכרות שיש בכתבי יד, כמו: קול וחומר (ולא: קל וחומר)...
May 01, 2025•1 hr 10 min
על מילים שנשמעות עבריות טהורות אבל יש להן גם מקור לועזי (להיט, משקפיים, תייר), על תשמו"צים אצל חז"ל ובתנ"ך, ועל תשמו"צים מבית היוצר של אקדמיה ללשון - כל מה שרציתם לדעת התשמו"ץ: תרגום שומר משמעות וצליל *** מי מתאים יותר מלדבר על תשמו"ץ (תרגום שומר משמעות וצליל) מאשר אבי מולידו של השם - פרופ' גלעד צוקרמן? בשיחה עימו דיברנו על מהו תשמו"ץ (אין כמו דוגמה: להיט - מילה מחודשת בהשפעה כפולה: ל-ה-ט העברי ו-HIT באנגלית), מה היתרון הגדול ביותר של התשמו"ץ, אם יש תשמו"צים אצל חז"ל או אפילו בתנ"ך, וגם שוחחנו ע...
Apr 03, 2025•1 hr 12 min
כמה שפות יש בעולם, מדוע בכל שבועיים נכחדת שפה אחת מן העולם(!) והאם באמת יש לאסקימואים הרבה מילים לשלג – מסע לשוני מסביב לעולם ובו תכירו מילים שלא ידעתם שאתם צריכים, מה המילה הכי בין-לאומית היום ואיך קרה שיש שפה שבה "כן" משמעו "לא" ולהפך. *** האם באמת יש לאסקימואים הרבה מילים לשלג, באיזו שפה יש 26 שמות שונים לסוגי שפמים שונים, ומה המילה הכי בין-לאומית היום? (והיא אינה "או-קיי"!) – שיחה עם פרופ' גלעד צוקרמן, השולט ב-13 שפות, על שפות שונות ועל מילים שונות ומשונות שיש בשפות הללו. מי מאיתנו לא נזקק ל...
Mar 05, 2025•1 hr 19 min
יועץ הלשון המיתולוגי של צה"ל מספר על השינויים שחולל בעולם הלשון בצבא: שינוי הכתיב במצבות ובשלט בכניסה לקריה, על טעויות ההגייה בתפילת אל מלא רחמים, על המילון הצבאי שכתב, וכיצד פעל כשאמרו לו שהוא "מבזבז את כספי הצבא על שטויות". *** הוא מעולם לא התראיין - עד עכשיו. האיש מאחורי מהפכת הלשון צה"ל מדבר על שלושת העולמות שבהם טבע את חותמו בלשון הצבא: עולם הכתיב, עולם המינוח ועולם ייעוץ הלשון. *עולם הכתיב - הוא שינה את הכתיב על מצבות ועל כתובות הנצחה (ת.נ.צ.ב.ה - תנצב"ה; כתיבה תקנית של התאריך), הוא דאג לכ...
Feb 10, 2025•1 hr 13 min
הצצה ומבוא למערכת הזמנים החידתית והמיוחדת מאוד בלשון המקרא: וַיְדַבֵּר במובן דיבר, יָשִׁיר במובן שר, כולל הסבר על נקודות מבט שונות על "זמנים" והסבר מדוע הצורה "אהבתי" במובן "אני אוהב" כשרה למהדרין. *** מה ההיגיון בצורה המקראית אָז יָשִׁיר - "אז" זמן עבר, "ישיר" עתיד? מדוע מופיע וַיְדַבֵּר (וידבר ה' אל משה לאמר) שנראית כמו עתיד (ידבר) אבל משמעה עבר (דיבר)? פרק שעוסק במערכת הזמנים במקרא - מערכת השונה מהמערכת בלשון חז"ל או מזו המוכרת בלשון ימינו. בפרק תגלו מדוע הצורה "פרסומת אחת וחזרנו" (במקום ונחז...
Feb 01, 2025•1 hr 11 min
מי המציא את האל"ף-בי"ת, האם במקרה שמות האותיות בעברית דומים לשמות ביוונית (אלפא, ביתא, גמא וכו') ואיך התפתח הכתב מכתב ציורי לכתב שאנו מכירים בימינו? פרק שעוסק בכתב העברי הקדום והשתלשלותו עד ימינו אנו. *** זה רק מקרה שאל"ף-בי"ת נשמע דומה לאלפא-ביתא או ל-A, B? מי המציא את הכתב, ומי המציא את האל"ף-בי"ת שלנו (או שהוא אינו שלנו במקור), ואיך התפתח הכתב מִכּתב ציורי לכתב שאנו מכירים בימינו? שיחה עם פרופ' חגי משגב על הכתב העברי הקדום והשתלשלותו מאז ועד ימינו אנו, ובו גם תגלו מה משמעות שמות האותיות: אל"ף...
Feb 01, 2025•1 hr 12 min
מפתיע: במסורות העדות כמעט שאין הקפדה על כללי הדגשים בבג"ד כפ"ת, יש הצדקה להגיות שהיום נחשבות לא תקניות, ויש 3 מסורות הגייה למילה "אמתלה" - על הכוח הגדול של מסורת ההגייה שבעל פה והשפעתן על התקן בעברית ימינו. *** יש 3 מסורות עיקריות של הגיית העברית: ספרדית, תימנית ואשכנזית, אבל בפועל בעברית ימינו יש נטייה ברורה למסורת האשכנזית דווקא על חשבון שאר המסורת. למה? בשיחה עם ד"ר דורון יעקב דיברנו על המסורות האלה ועל ההגייה הקדומה של העברית - מי מסר לנו אותה, איך המסורות משפיעות על התקן בעברית ימינו (כמו ב...
Dec 19, 2024•1 hr 20 min
הוא חתום על כמה דברים מעניינים בתחום העברית: הוא ממקימי המוסד שלימים יהיה האקדמיה ללשון והמוסד שלימים יהיה האוניברסיטה העברית, הוא הקים גן ילדים שידברו בו רק בעברית, הוא כתב ספרי לימוד בעברית למורים והפך את העברית לשפת ההוראה, היה לו תפקיד בולט ב"מלחמת השפות" והוא גם חידש מילים בעברית (קלמר, בדיחה, מצלמה). *** "אם היה אליעזר בן יהודה מחיה לשון הדיבור, הנה היה דוד ילין מחיה לשון ההוראה", כתבו עליו על דוד ילין. הוא כתב מילון לתלמידי בית ספר וללומדים מתחילים, והיה מחלוצי כתיבת התכנים הלימודיים לגני...
Nov 27, 2024•45 min
פרק 67: הבינה המלאכותית והשפעתה על העברית / יאיר ליפשיץ וניר מרמור by ירעם נתניהו
Oct 29, 2024•1 hr 17 min
"עברית קשה שפה" - אמת או בדיה, למה ברמת המתחילים נכון לשלב פסוקים מהתורה וקטעי שירה, ומה הנושא הלשוני שהכי קשה לתלמידים לקלוט - פרק מיוחד שכולל עקרונות מובילים הן בשלב התכנון של ההוראה והן בשלב הקניית הלמידה עצמה. *** איך מתחילים ללמד עברית עולה חדש שאינו יודע מילה בשפה, באילו טריקים משתמשים ואיך נכון לנצל את ההנגנה בדיבור וגם את שפת הגוף כדי להקנות מילים חדשות. בשיחה עם הלה קובלינר - מומחית להוראת עברית כשפה שנייה (או: זרה/נוספת) צללנו לעולם הזה הן מההיבט של המורים והן מההיבט של התלמידים העושים...
Sep 24, 2024•1 hr 26 min
על גישתו של הרב קוק לעברית: ערך לאומי או אמצעי לדבר נעלה יותר, האם בשיעוריו הוא דיבר בעברית או ביידיש והאם הוא חידש מילים בעברית, וגם: האם תמיד הוא כתב בניסוחים פתלתלים ומורכבים וגם דיבר ככה? – על גישתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק לשפה העברית. ** האם ראה הרב קוק בעברית ערך עליון, כמו בן יהודה, או שהוא תיעדף ערכים אחרים? האם הרב קוק העדיף ללמד בעברית גם אם חלק מהשומעים לא יבינו את דבריו או שהוא העדיף ללמד ביידיש כדי שכולם יבינו? בשיחה עם הרב פרופ' נריה גוטל דיברנו על הרב אברהם יצחק הכהן קוק ויחסו ...
Sep 04, 2024•1 hr 12 min
האם צריך לתאר מחדש את העברית בגלל המגילות, מה תרומתן הגדולה למחקר העברית, ועל התרומה שיש למגילות בהכרת מסורות דיבור שלא הכרנו. *** באיזה כתב כתבו את המגילות שנמצאו באזור ים המלח - בכתב שלנו או בכתב העברי העתיק, האם לשון המגילות דומה יותר ללשון המקרא או ללשון חז"ל, והאם הארמית והיוונית השפיעו עליהן. בשיחה עם ד"ר חנן אריאל דיברנו על מגילות ים המלח (ובשמן האחר: מגילות מדבר יהודה או מגילות קומראן) ועל תעלומות הלשון שפתרו וגם יצרו. המגילות שינו את הבנתנו בכל הקשור להתפתחות ההיסטורית של העברית ורובדי ...
Aug 14, 2024•1 hr 13 min
איך אידאולוג כמוהו הציע לכתוב את העברית באותיות לטיניות, באילו נושאים הוא חלק על בן-יהודה, על תרגיל ההגייה שכתב לשחקני הבימה, ומה הסיבה שהפסדנו איש לשון כמוהו – על זאב ז'בוטינסקי וחיבורו לעולם הלשון והשפה העברית. *** לא רק איש פוליטי, ראש בית"ר ומפקד האצ"ל - פרק מיוחד על זאב ז'בוטינסקי וחיבורו לעולם הלשון והשפה העברית. ז'בוטינסקי דרש שבתנועת בית"ר ידברו רק עברית (ומי שלא - שיעזוב!), קרא ללמד בבתי הספר רק בעברית ("ילד יהודי שאינו יודע עברית אינו יהודי שלם"), והאמין שהשפה העברית היא חלק מכינון הזה...
Jul 10, 2024•42 min
ממה הושפע הרמב"ן יותר - מלשון המקרא או מלשון חז"ל, מה יחסו של הרמב"ן לארמית, כיצד השפיעה הערבית על לשונו, ואילו מילים בעברית הוא חידש. *** הרמב"ן חי בימי הביניים, אחרי תקופת המקרא ואחרי תקופת חז"ל, וכשהוא כתב את פירושו לתורה האם הוא הושפע יותר מלשון המקרא או מלשון חז"ל? ד"ר אליאור בביאן כתב דוקטורט בנושא, ובפרק "בקולולושה" הוא מציג את ממצאיו במגוון זוויות ותחומים: אוצר המילים (עץ המקראי לעומת אילן החז"לי, גוי במובן המקראי לעומת גוי במובן החז"לי) תורת הצורות (סיומת -ים לעומת -ין; התפעל-נתפעל) הכי...
Jun 19, 2024•58 min
למה שפת הסימנים אינה שפה בין-לאומית, כיצד מפסקים בשפה חזותית ואיך גבות העיניים תורמות לעניין, וגם: מה אפשר ללמוד על שפת הסימנים מסיפור זהבה ושלושת הדובים. *** מי המציא את האל"ף-בי"ת של שפת הסימנים, איך ממציאים סימנים למילים חדשות (אינסטגרם וטיקטוק, למשל) או לפוליטיקאים ומפורסמים חדשים, ולמה שפת הסימנים אינה שפה בין-לאומית (הידעתם? יש שפת סימנים אמריקאית ושפת סימנים בריטית והן שונות לחלוטין!). בשיחה עם ראש המדור לשפת הסימנים הישראלית (להלן: שס"י) באקדמיה ללשון העברית יהונתן שיוביץ (חירש בעצמו) עס...
May 22, 2024•1 hr 4 min
ילדים הם בעצם סטטיסטיקאים קטנים, יש סיבה טובה למה הם אומרים מיכנס במקום נכנס ומחליץ נעליים במקום חולץ ולבינה המלאכותית יש מה ללמוד מהם על רכישת שפה – שיחה מרתקת על חקר רכישת השפה של הילדים. *** המסקנה: בעזרת יכולות הקֶשב והזיכרון שלהם אפילו ילדים בני שנתיים(!) עוסקים כל הזמן בסטטיסטיקה ובייצור הכללות. המסקנה הזו מסבירה שלל "שגיאות" לשון שהם אומרים: ביצה-ביצות, איש-אישים (פה ההסבר פשוט), נפרק לעומת התפרק, מיכנס במקום נכנס, רצָתי במובן רציתי (באלה ההסבר מורכב יותר). הכללות פה שונות ומשונות: ממילה ...
Apr 20, 2024•1 hr 13 min
האם יש קשר בין מכונה-machine, עין-eye ואיך יודעים זאת, על חוסר הקשר בין חרב ובין להחריב, ועל המשמעות המפתיעה של "נעים זמירות ישראל" ואיך שם העיר עזה מוכיח זאת. *** אטימולוגיה עממית הכוונה להסבר לא נכון של מקור של מילה. למשל: הגיוני לחשוב שיש קשר בין המילים חרב ולהחריב, ובין המילים מסתורין וסתר, אבל בפועל אין קשר כזה. איך יודעים שאין קשר כזה, והאם יש אטימולוגיה עממית בתנ"ך וגם בחז"ל? בפרק שהוקלט בפני קהל בזום ("קולולושה חי") שוחחתי עם ד"ר גבריאל בירנבאום על אטימולוגיה עממית שיצרה מילים חדשות (אחי...
Apr 04, 2024•1 hr 1 min
יש כמה מסקנות מפתיעות מאוד בפרק: השימוש הדל באימוג'ים (פרצופונים), שימוש מועט בסלנג ובעברית נמוכה, וגם פנייה רבה יחסית להיגיון ולא רק לרגש. פרק "קולולושה חי" מיוחד בנושא עולם התגוביות. *** אם בעבר חששנו שהכתיבה בעולם הדיגיטלי תרדד את העברית, הממצאים מראים שבעולם התגוביות בשיח הפוליטי העברית שולטתתתתתתת!!! זו עוד מסקנה מפתיעה מהשיחה שלי עם ד"ר הילה שובלי-פולק על לשון התגוביות-טוקבקים בשיח הפוליטי. בפרק שהוקלט בפני קהל בזום ("קולולושה חי") עסקנו בתגוביות מן ההיבט של עולם הרטוריקה ושל עולם הלשון. ע...
Mar 06, 2024•58 min
תורה, משכן, קורבן, כנסת – האם הפיכה של מילים שמשמשות בקודש לשימוש גם בחול היא חידוש של עברית ימינו או שכבר בתנ"ך עצמו מילים אלה שימשו לקודש וחול? שיחה מרתקת על תופעת החילון, כולל שבירת מיתוסים. *** לא אחת שמעתי תלונות שהעברית שלנו אינה לשון קודש כי היא שינתה מילים ששימשו בתנ"ך: בתנ"ך הן שימשו בקודש ואילו היום הן משמשות לחול, כמו משכן (בתנ"ך: משכן העדות, היום: משכן הבימה), מכהן (בתנ"ך: מכהן בבית המקדש, היום: מכהן במשרה בכירה), תורה (בתנ"ך: דברי קודש, היום: תורת המשחקים), ואת השינוי הזה כינו בשם ת...
Feb 07, 2024•1 hr
מה אתם קונים: ריבת אפרסק או אפרסקים, מדוע אנחנו קונים עגבניות (ברבים) אבל על השלט בשוק כתוב: עגבנייה 9.90 לקילו, ומדוע הסיפור נקרא "האריה שאהב תות" בעוד אנחנו אוהבים תותים – על השימוש ביחיד או ברבים בשמות. *** תחשבו רגע מה אתם קונים: ריבת תות או תותים, ריבת אפרסק או אפרסקים? חשבתם פעם מדוע אנחנו קונים עגבניות (ברבים) אבל בשוק על השלט כתוב: עגבנייה (ביחיד) ב-9.90 ש"ח לקילו; מדוע אנחנו אוכלים עדשים (ברבים) אבל כרוב (ביחיד); ומדוע שם הסיפור הוא "האריה שאהב תות" בעוד בפועל אנחנו אוהבים תותים? – שיחה...
Jan 08, 2024•54 min
מאיזו שפה הכי קשה לתרגם לשפה אחרת, האם תרגום הוא יצירה חדשה של המתרגם, איך מצליחים לתרגם קטע שיש בו משחק מילים, ומהם שלושת העקרונות המרכזיים שחשוב לדעת כדי להיות מתרגם טוב הן בתחום הפרוזה והן בתחום השירה *** כשניגשים לתרגם ספר או שיר – איך ניגשים למלאכה ומה שיטת העבודה: מתרגמים עמוד עמוד? מתרגמים כמה שעות ברציפות או מעט מעט? בשיחה עם המתרגם והמשורר צור ארליך שוחחנו על שיטת העבודה שלו, וגם על איך הוא מצליח לתרגם אע"פ שאינו מכיר את שפת המקור על בוריה, מאיזו שפה הכי קשה לתרגם לשפה אחרת, ומה האתגר ה...
Nov 29, 2023•1 hr 7 min
מה עושים כשיש פער בין השם הרשמי שנתנה הוועדה ובין השם בפי תושבי המקום, מה קורה כאשר שר בממשלה בא לטקס חנוכת מקום על שמו בעוד הוועדה פוסלת את השם, כיצד השם הלועזי "רמת טראמפ" עבר את הוועדה אשר מתנגדת לשמות לועזיים, וגם על מחלוקות פוליטיות בוועדת השמות הממלכתית *** מה אתם יודעים על ועדת השמות הממלכתית – הוועדה שקובעת את שמות המקומות בארץ? בשיחה עם פרופ' יואל אליצור, חבר בוועדת השמות, גיליתי שלוועדה יש כמה עקרונות מעניינים: לא לשמות לועזיים של אישים (קריית מוצקין או כפר ביאליק, למשל), לא למתן שמות ...
Nov 01, 2023•1 hr
איך ניגשים לחקור אם שם מקום נתון הוא השם המקורי, למה דווקא הציונות והשיבה לארץ פגעו בשמות יישובים עתיקים, והאם יש קשר בין פלסטין ובין פְּלֶשֶת ופלישתים, וכיצד קרה שדווקא בארץ שיעור השתמרות השמות הקדומים גבוה? בשיחה עם פרופ' יואל אליצור שוחחנו על איך מזהים שמות מקומות עתיקים וכיצד מוודאים שמות עתיקים מן העבר. *** פרופ' אליצור שיתף מהן העקרונות לזיהוי שם מקום עתיק, והסביר את פירוש שמות הערים: טבריה, אשדוד ואשקלון (וגם: אך מקרה הוא שאשקלון, אשדוד ואכזיב פותחות באל"ף?). דיברנו על התערערות הגרוניות ב...
Sep 30, 2023•1 hr 12 min
האם האקדמיה ללשון תכשיר בעתיד את הצורה "שלוש שקל", למה אין צעירים בקרב חברי האקדמיה, מה דעתו על "השפה המגדרית" ומה האתגר הגדול ביותר של העברית היום – שיחה פתוחה עם הנשיא היוצא של האקדמיה ללשון העברית. *** לאחר כ-30 שנות כהונה פרופ' משה בר אשר פורש מפקידו כנשיא האקדמיה ללשון ומשתף איך הוא מרגיש כשהוא שומע "הנשיא לשעבר", מה הדבר שהוא הכי גאה שעשה בעת כהונתו ועל מה הוא מצטער שלא הספיק לעשות, וגם נותן טיפ לנשיא החדש. בשיחה עימו דיברנו על "שלוש שקל", "ארבע הילדים" והסיכוי שהאקדמיה תכשיר את הצורות האל...
Aug 29, 2023•56 min
למה בית בשיר נקרא "בית", מה החידוש הגדול של שירת ספרד, ועל הוויכוח שהתעורר בעקבות אימוץ המשקל הערבי לשירה העברית – על מאפייני שירת הקודש ושירת החול בספרד המוסלמית. *** המשך היסטורי של הפרק הקודם שעסק בפיוט הקדום: בשיחה עם חוקר הפיוט פרופ' אפרים חזן דיברנו על השאלה מדוע הפיוט הארץ ישראלי הקדום לא השפיע על שירת ספרד, סקרנו את המשוררים הגדולים בתור הזהב, הכרנו את כללי השירה והלשון הנוקשים שכתב משה אבן עזרא וניסינו להבין אם מישהו פעל במדויק לפיהם. שוחחנו על החידוש הגדול של שירת ספרד – שירי חול, והגד...
Aug 03, 2023•1 hr 1 min
מהם מאפייני הפיוט הקלסי בארץ ישראל, מי היו הפייטנים הגדולים של התקופה שפיוטיהם הפכו לחלק מהתפילה ואילו מילים הם תרמו לעברית ימינו – הכול על לשון הפיוט הקלסי בארץ ישראל. *** מדהים שמילים שהומצאו לפני שנים רבות רק לצורך שירה משמשים עד היום. זה מה שקרה למילה תֶשֶר – בעבר חלופה למילה תשורה והיום חלופה לטיפ. בשיחה עם פרופ' אפרים חזן דיברנו על עולם הפיוט הקדום: הפיוט הקדם קלסי והפיוט הקלסי - על ההבדלים בחריזה, בכינויים ובאקרוסטיכון. מי המציא את החריזה (האם שוב אנחנו היהודים), מתי התחילו לחתום את שם המ...
Jul 06, 2023•1 hr 7 min
למה הוא אינו מקבל את שמות התחנות בניקוד, האם הוא מקריין במלעיל או במלרע את שמות התחנות "שוק הכרמל" ו"אלי כהן" והאם גוגל-מוגל באמת עוזר כשצרודים – שיחה עם הכרוז והקריין אייל גלברג. *** תתפלאו אבל הקריין שמקריין את שמות תחנות האוטובוס אינו מקבל את שמות התחנות בניקוד. למה ואיך הוא יודע לקריין זאת נכון - בשיחה מיוחדת עם הקריין והכרוז אייל גלברג, האיש מאחורי "סליחה, מסכה" ו"התחנה הבאה" בתחבורה הציבורית. עוד דיברנו על ענייני עברית בעולם הקריינות: האם הוא מקריין "רחוב אלי כהן" במלעיל או במלרע, ועל התגו...
Jun 06, 2023•1 hr 9 min
למה המשיכו המגורשים לשמר את שפת ארץ מוצאם, איך קרה שבניגוד לדעתו של הרצל וכנגד כל הסיכויים חזרה העברית להיות השפה הרשמית, כיצד השפיע העידן המודרני (האמנציפציה ועוד) על העברית, מה ארגון אונסק"ו מנסה ללמוד מאיתנו ומהן המסקנות המעשיות מסדרת הפרקים הזו. *** בחלק השלישי והאחרון במסע ההיסטורי המשלב את מעמד העברית בתקופות שונות בחיי עם ישראל התמקדנו במה שקרה לעברית לאחר גירוש ספרד וגירוש יהודי אשכנז - גירוש שחולל לא רק שינוי דמוגרפי עצום אלא גם שינוי לשוני. אחת התופעות המרתקות והמסקרנות היא מדוע מגורשי...
May 04, 2023•57 min
